ילדי הירח פרק-12: אוסקר אוליבר נורכר

היום עבר בבטלה וטישטוש, התעוררתי ליד אוסקר בבוקר וקמתי לשירותים לשטוף את פני. ארוחת הבוקר הייתה ארוכה וכל מה שעשיתי בזמן בין ארוחות זה לשבת המיטה ולהקריא לאוז מהספר שלי כשראשו נח עלי. גשם החל לטפטף השעות הערב המוקדמות מנקה את האוויר ונותן לו ריח נעים של יער וגשם. יצאתי עם אוז לטייל ביער, הוא הפך לצורה הזאבית שלו ונתן לי לרכב על גבו. הרוח על פני וריח האוויר ספוג הלחות ביער רומם את מצב רוחי ואני ואוז נחנו ליד הנחל שאיימי לקחה אותי אליו כשצדתי בפעם הראשונה. הסתכלנו על הכוכבים מאתרים צורות וקבוצות, מנסים שלא להירדם.
"איך עוד כל הקטע של החותם?" שאלתי עוקבת אחרי קבוצת כוכבים.
"אני לא ממש יודע, אתה פשוט פתאום לא יודע. מבין משהו אני מניח, מבין שזה האדם שתהיה איתו לנצח שתאהב אותו ותגן עליו בכל מחיר." אמר מושך את כתפיו מעלה.
"איך זה מרגיש?" שאלתי בתמימות.
"נפלא, כשתצליחי לשלוט בשינוים שלך תביני כי אז תטביעי את חותמך." אמר קם על מרפקיו.
"אנחנו צריכים לחזור מאוחר, אנחנו לא החיות היחדיות שטורפות ביער הזה." אמר משיט לי יד כדי לעזור לי לקום. לקחתי את ידו והוא משך אותי לעמידה, הוא לקח צעד אחורה והפך לזאב עם פרווה חומה בהירה מסתכל עלי בעיניו הסגלגלות כחולות. עליתי על גבו והחזקתי בכוח כשזינק קדימה מקווה לא לעוף לאחור.
"אף פעם לא סיפרת לי על עצמך, ידעת את זה?" אמרתי לו כשלבשתי את כותונת הלילה שקנה לי ונשכבתי לידו על מיטתי.
"האמת שלא, כל הזמן שאני איתך וגם כשאני לא אני חושב רק עליך." אמר וגרם לליבי להחסיר פעימה.
"אני רוצה לדעת עוד עליך." אמרתי נחה על חזהו ומקשיבה לקצב ליבו ונשימותיו.
"טוב השם המלא שלי הוא אוסקר אוליבר נורכר איזה שם אמצעי סקסי אה? אם… הורי היו ילדי ירח. הם אהבו אחד את השני מאד, הם הכירו בערך בגיל שלנו ואבי הבטיח לה שהוא יתחתן איתה. כשהייתי בגיל שש ואימי הייתה בהריון עם אחותי הקטנה מלני פרצו לבית שלנו ושדדו אותנו, אבי ניסה להילחם בהם אבל הם היו חזקים ממנו ואני עוד לא השתלטתי לגמרי על השינוים שלי. הוא השביע אותי להגן על אימי סילביה ועל אחותי שעוד לא נולדה. תמיד רציתי אהבה כמו שהייתה להם, ללא גבולות גם אחרי המוות. אימי ואחותי גרות בארצות הבייתה ואני אעשה כל דבר כדי להגן עליהן, יש לי טלפון סוללרי ואני מדבר איתן כל פעם שהן יכולות. אחותי לומדת עכשיו בכיתה ו' ואימי לא נישאה בשנית אחרי אבי למרות שעברו 12 שנים." הסתכלתי עליו וראיתי דמעות על לחייו ושעיניו היו אדומות מבכי למרות שקולו לא בגד בו. נישקתי את לחיו והתכרבלתי כנגדו.
"אני אוהב אותך גם ככה." אמרתי עוצמת את עיני ונותנת לשרירי להרפות בהגנתו של הזאב שלי.