דיטארי פרק 2

דן בכה על הספסל הכחול, במגרש, ליעד לקח לו את היהלום, הוא יהיה עשיר חשב
לעצמו. אההההההההההההההההההההההההההההההההה!
מה זה היה? שאל דן ושוב פעם: אהההההההההההההההההההההההההההההה!
אה, זו בטח מירי, חברתו הטובה, היא תמיד צורחת בהפסקות.
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!
אה, זאת לא היא, אז מי זה יכול להיות? אההההההההההההההההה!
19:30, נתב"ג
"אריאל, אריאל, איפה המזוודה?" שאל דן את אחיו הגדול, אריאל.
"אה…. אלי עבר פה וביקש להציץ……." אמר אריאל.
"מה? אתה נתת לו את המזוודה? אה, נכון אלי הוא חבר שלי אבל בכל זאת" אמר דן.
"טוב, אני קופץ רגע לחנות, ליד המסעדה, אמא קונה לי טאבלט!" אמר אריאל.
"יופי לך!" אמר דן.
דן חבש את הכובע הירוק שלו וראה את אלי. "היי אלי!" "היי דן!"
"תגיד, אתה לקחת את המזוודה שלי?!" שאל דן.
"הנה קח", אמר אלי ונתן לדן את המזוודה הכחולה שלו, "אני אומר לך דן, המסע
הזה הולך לשנות לך את החיים!"
"לטובה או לרעה?!" שאל דן.
"זה…. רק אלוקים יודע…" אמר אלי. דן גרר את המזוודה והלך ביחד עם אלי
למזרקה, במרכז שדה התעופה.
"הטיסה לאיטליה תצא בשעה 19:30…"
"איטליה?!" שאל דן.
"אתה מתרגש?!" שאל אלי וקפץ ביחד עם דן.
אריאל לקח את הטאבלט שלו, שמח ומאושר ויצא מהחנות עם אמו, נורית.
"קדימה דן! אנחנו מאחרים לטיסה!" אמרה נורית.
"הטיסה לאיטליה יוצאת בעוד 5 דקות…"
"קנית כבר כרטיס?" שאל דן……….. "כן!" אמרה נורית.
דן, אלי, אריאל ונורית עלו למטוס… מאושרים….
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!
"זה שוב פעם הקול הזה ששמעתי בבית הספר…. במגרש!" אמר דן.
"קדימה דן!תשב כאן, בקידמת המטוס!" אמרה נורית.
"יש פה מזגן!" אמר אריאל, "נעים פה…"
"הטיסה לאיטליה יוצאת בעוד דקה אחת!"
"טוב, אני לא מבין למה אנחנו טסים דווקא לאיטליה!" אמר דן.
אלי, אריאל ונורית ישבו על המושבים במטוס.
"הפסיכולוג שלך אמר שאם כבר אנחנו טסים איתך, אז נטוס לאיטליה…" אמר אלי.
"ומה עם הלימודים? יהיה לי קשה להשלים את החומר!" אמר דן.
"אל תדאג אלי, דרך הטאבלט שלי אפשר לראות מה השיעורים שלך ו… תשלים אותם
כשנחזור לישראל…" אריאל צחק.
המטוס המריא…. "זה מהנה כל כך!" אמר דן, "זו פעם ראשונה שאני טס במטוס!'
כעבור שעתיים וחצי אריאל ודן ביקשו מהדיילת ארוחת ערב "מה בתפריט?"
"כל מה שתרצו!" אמרה הדיילת, "רוצים קולה?!"
"טוב!" אמר דן, "יש קולה זירו?!"
"קולה זירו בדרך אליכם!" אמרה הדיילת והביאה לדן ולאריאל שני בקבוקי קולה.
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!
"מה זה?" אמר אלי, "את ה'אההההההההההה' הזה שמעת בבית הספר?"
"כן! אני חושב שזה ליעד!" אמר דן.
"נראה לך שליעד משמיע קולות כאלה?" שאל אלי.
"אולי זה מהיהלום שלו!" אמר דן.
"יהלום שמשמיע קולות?! שטויות!" אמר אלי.
מפלצת בצבע כחול כהה אותה המפלצת שדן ראה בחדר שלו.
"המפפפפפפפפפלצת!" צרח דן.
"צודק, אורי בכלל טס לתאילנד בשעה 14:30. זאת באמת מפלצת!!!" אמר אלי.
"שששששששששששששששששקט!"
"לחץ אוויר!" "דן! תשים את המסכה!" אמר אריאל.
"מה איזו מסכה?!" צרח דן "מה לחץ אוויר?"
"תירגע, זאת הייתה מתיחה!" אמר אריאל.
דן נשם לרווחה….
"המטוס נוחת…" "אנחנו נוחתים!" אמר אלי "יו הו!"
"זה מהנה כל כך!" אמר דן.
אריאל, אלי, דן ונורית ירדו מהמטוס, הם הגיעו לאיטליה!
"טוב, נגמרו הצחוקים… אבל הבלגאן רק מתחיל!" אמר אריאל.
דן ראה את המפלצת יוצאת מהמטוס, אף אחד לא הבחין בה.
"כן, זה ליעד! הוא נבהל מהמפלצת!" אמר דן.