פושע בהסוואה מתאהב !! פרק 3

~~~~פרק 3~~~
"זה בסדר,"
"דניאל, לפני כמה זמן עברת לפה?"הוא שאל,
"לפני שבוע בדיוק,"אמרתי והתחלנו להתקדם לכיוון ביתי שזאין מלווה אותי,
"אז עוד לא הספקת להכיר את לונדון, אני חייב לקחת אותך לאיזה פארק מדהים שיש כאן, "זאין אמר ברכות,
הוא לא התנהג כמו עבריין כלל, "אני אשמח ללכת איתך,"אמרתי בחיוך,
"אפילו מחר יש לי יום חופשי מהעבודה"אמרתי בחיוך, "באמת? אז אני יאסוף אותך מהבית בעשר תהיי מוכנה,"הוא אמר בחיוך קטן, חייכתי אליו ונכנסתי לבית,
למחרת קמתי מוקדם בשעה שמונה, התקלחתי בזריזות, ליפפתי מגבת סביב גופי ויצאתי אל החדר מחפשת בגדים בארון שלי,
לא היו לי בגדים מיוחדים,
אין לי מושג למה אבל רציתי להיות יפה בשביל זאין, זה לא היה דייט או משהו אבל זה פעם ראשונה שאני יוצאת עם בחור לאנשהו,
החלטתי לבקש מקייט משהו ללבוש,
"קייט!!!"קראתי לה,
"כןן דני,"קייט אמרה ונכנסה לחדר שלי,
"את יכולה לתת לי משהו יפה ללבוש,"שאלתי בהתחננות,
"כןן ברור בואי איתי לחדר שלי,"הנהנתי ויצאתי איתה,
היא פתחה לי את הארון שלה הוא היה ענק מלא בבגדים מהממים,
"וואוו תעזרי לי,"אמרתי בייאוש,
"בטח אני יעזו..רגע למה את כזאת לחוצה, לאן את יוצאת?"היא שאלה בפליאה, "סתם לטייל ואין לי בגדים,"שיקרתי,
"נוו באמת אני לא מאמינה"
קייט אמרה,
נאנחתי מעט,
"טוב זה זאין הוא לוקח אותי לראות את לונדון,"אמרתי בשקט, קייט הייתה בהלם,
"את נורמלית , כל הבחורים שיש בעולם דווקא את זאין בחרת?"היא אמרה בצעקה מעט,
"הוא לא כזה רע די,
הוא הציל אותי משני בחורים שרצו לאנוס אותי,
הוא גרם לכך שמארק יחזיר אותי לעבודה, והוא לוקח אותי להסתובב,"אמרתי אליה,
"טוב תעשי מה שאת רוצה," היא אמרה ואני הנהנתי,
"טוב נו מה הפרצוף הזה,
בואי נבחר לך משהו יפה," קייט קפצה בחיוך, ואני חייכתי, אליה, לבסוף בחרנו שמלה פרחונית שמגיעה לי עד לברכיים היא ישבה על הגוף שלי בצורה מושלמת!
לבשתי עקב שמנת, ושרשרת וצמידים שקייט נתנה לי, היא פיזרה לי את השיער שהיה ארוך וחלק,
היא איפרה אותי עדין,
הסתכלתי במראה מרוצה מהמראה שלי,
"דני, את מושלמת!"קייט אמרה בחיוך, ואני חייכתי אליה, השעה הייתה חמשה לעשר כששמעתי צפירה חייכתי ונעלתי את הבית, קייט כבר יצאה יחד עם החבר שלה הארי,
יצאתי לכיוון הרחוב שם ראיתי מכונית שחורה ועליה זאין נשען עליה,
הוא היה נראה כל כך טוב,
זאין היה גבר יפה,
הוא היה כל כך מושך בדרך שבה הוא עמד,
התקדמתי לעברו,כשזאין ראה אותי הוא בחן אותי ואני הסמקתי,
"בוקר טוב,"מלמלתי בחיוך קטן, "בוקר טוב,"הוא אמר בחיוך אליי לא מוריד את עיניו ממני, כשאני מסמיקה כמו עגבנייה, הוא פתח לי את הדלת ואני נכנסתי לרכב הוא בא מסביב ונכנס גם הוא לאוטו והחל לנסוע,
הבטתי דרך החלון מחייכת מעט,
"צבע האהוב?"שאלתי אותו, והוא הביט בי לשנייה וחזר להביט בכביש, על פניו היה מבט מבולבל,
"אני לא הולכת להשתעמם בנסיעה הזו, ככה נכיר אחד את השני יותר טוב,"אמרתי אליו והוא חייך מעט, "כחול כהה," הוא ענה על השאלה שלי,
"אני אוהבת ירוק,"אמרתי וחשבתי על שאלה,
"מאכל אהוב,"שאלתי,
הוא חשב מעט,
"צפרדעים,"הוא ענה,
"איכססס זאין צפרדעים נו באמת?!" אמרתי מזועזעת,
הוא פרץ בצחוק מתגלגל,
"צחקתי, אני אוהב פיצה," הוא אמר וחייכתי,
"ומה את אוהבת?"הוא שאל, "שוקולד,"אמרתי בחיוך, אחרי ששאלנו ודיברנו על מלא דברים,
"הגענו"זאין הודיע ויצא מהרכב, יצאתי גם אני ונשמתי נעתקה כשראיתי את היופי שבפארק הזה,
עם העצים הגבוהים והאגם עם הברבורים,
זאין הוביל אותי לשבת על איזה ספסל בודד שאפשר לראות את כול הנוף משם,
התישבנו, ולאחר כמה דקות החלטתי לשאול,
"זאין, למה רדפת אחרי הנער ההוא בסופר?"שאלתי והסתכלתי על זאין,
זאין נאנח מעט והתחיל לומר, "לפני שבוע וחצי היה אונס ורצח של נערה בת שמונה עשרה, ואף אחד לא ידע מי רצח ואנס אותה כך באכזריות שכזו,
ואמרו שהנער הזה הוא זה שרצח אותה, אז ציוו עליי לתפוס אותו!"זאין אמר בשקט ועצב היה נראה בעיניו, "אוי מסכנה הנערה זה כל כך עצוב..רגע מי אמר לך שזה הוא ומי ציווה עלייך לתפוס אותו?"שאלתי לא מבינה,
זאין הביט בי , פניו מראות היסוס אם לספר לי או לא!
"מה אמרו לך עליי? שמה אני?"הוא שאל אותי ,
ואני החלטתי לענות לו בכנות, "את האמת אמרו לי שאתה רוצח, אנס, נוכל אדם רע,"אמרתי והסתכלתי עליו ופרצתי בצחוק, זאין הביט בי והתחיל לצחוק כמוני,
"למרות שאני לא מאמינה לזה כל כך, אתה נראה דווקא ההפך אחד ששונא רצח ואונס,"אמרתי בחיוך,
זאין הביט בי וחייך טיפה,
"את די צודקת,בואי איתי אני רוצה להראות לך משהו אישי,"הוא אמר והנהנתי וקם מהספסל הוא פתח לי את דלת המכונית נכנסתי והוא החל לנסוע,
תוך דקות ספורות הגענו למין עיירה קטנה,
זאין המשיך לנסוע בשביל המתפתל הוא עצר עם הרכב מול בית קטן שמסביבו חלקת אדמה,
שהייתה נטושה,יצאנו מהמכונית זאין הוביל אותי לכיוון הבית כשהיינו כמה מטרים אחדים לפני הבית הוא פתח את.פיו בפעם הראשונה מאז שעזבנו את הפארק היפה ההוא!
"כאן נולדתי, אבי ואימי התחתנו ועברו לגור כאן אני הייתי האח הגדול אחריי הייתה בת, היא הייתה כל כך יפה ועדינה,
אהבתי אותה כל כך.."זאין אמר והוא נתקע בדיבור כשדמעות ממלאות את עיניו, אחזתי בידו מחייכת אליו טיפה, מנסה לעודד אותו, "הייתי תמיד דואג לה, החלקה הזו הייתה של אבי הוא היה מגדל פה פירות וירקות והייתה לו חנות בשוק שכול העיירה הייתה קונה ממנו," זאין הפסיק והוציא מפתח מהכיס שלו ופתח את.הבית, הבית היה נקי אך מאובק נורא ראו שאף אחד לא גר כאן, ראיתי תמונות.תלויות על הקיר,
התקרבתי אליהם מסתכלת, בתמונה הראשונה ראיתי איש צעיר ואישה צעירה שנראו ביום חתונתם, האיש היא דומה לזאין תיארתי לעצמי שאלו אביו ואימו, "זה אבא ואימא שלי בחתונה שלהם,
הם כל כך אהבו אחד את השני, "זאין אמר ואני הנהנתי אליו, עדיין לא הבנתי מה קרה להם שהוא מדבר עליהם כל כך בעצב, ראיתי עוד תמונה ילד קטן שנראה בגיל 10 עם ילדה קטנה ויפה בגיל 8 בערך,
זאין נעמד לידי,
"זה אני ואחותי אשלי,"זאין אמר והביט בי,
"בואי שבי,"הוא אמר והתיישב על הספה מסמן לי לשבת לידו, התיישבתי לידו מחייכת מעט מנסה לעודד אותו,
"זה קרה לפני 5 שנים, חזרתי מהעבודה שלי,
עבדתי יחד עם אבא בשדה,
באותו היום אבא הודיע לי שאעבוד לבד בשדה, וכך היה אחרי יום מעייף חזרתי הבית , נכנסתי רואה את..