הסוד – פרק 16

הסוד
פרק 16:

'היום מסיבה' שלחה אשלי לקבוצה של השיכבה. 'מעולה' כולם רשמו 'מתי?' שאלתי 'שבע וחצי' רשמה חזרה 'טוב תבואי אליי מתי שבאלך' רשמתי 'אני יכולה עכשיו?' שאלה 'עד כדי כך משועממת אע?' שאלתי 'כן' ענתה 'בואי' עניתי ויצאתי מהווצאפ. חזרתי לחדר ושמתי לב שאוסטין בחלון שלו מה שגרם לי לצחוק ולהתקדם לחלון שלי. "אתה בא היום?" שאלתי אותו "למסיבה?" ענה בחיוך "כן" אמרתי והנהנתי "ברור, רוצה שאני אקח אותך?" שאל "כן, אם אתה יכול גם את אשלי? היא תבוא כל רגע" אמרתי "ברור, אני לוקח גם את קייל, שמעתי שכבר הספקתן להכיר אותו" אמר בצחקוק "כן" אמרתי ושמעתי דפיקה בדלת. "טוב אני יורדת לאשלי ביי" אמרתי "ביי" אמר וירדתי למטה בחיוך. פתחתי את הדלת וראיתי מולי את אשלי עם מלא שמלות בידה. "שלום גם לך" אמרתי כשהיא נכנסה במהרה לביתי. "היי, תקשיבי אין לי מושג מה ללבוש!" אמרה וזרקה את כל השמלות על המיטה שלי. "מה את מביאה לי את כל השמלות שלך? לאן אני אשים אותם" אמרתי והסתכלתי על אשלי בעיניים גדולות "בארון שכל" אמרה ואני גילגלתי עיניים. "עכשיו אני הולכת למדוד אחת אחת ואת תגידי לי במה ללכת" אמרה ולקחה שמלה שחורה בידה "מה את רצינית? אני יכולה רק להסתכל על השמלה ולהגיד לך במה ללכת" אמרתי "זה לא אותו דבר" אמרה ונכנסה לחדר של ליה. למזלי ההורים שלי לא בבית כי הם הלכו לסידורים עם ליה, לקנות לה שמלה יפה וכל זה. "איך זאת?" שאלה "חשופה מדי" הזדעזעתי. "תודה באמת" אמרה וחזרה לחדר. לא היה לי כוח לחכות והתפרצתי לחדר כשאני רואה את אשלי מתאבקת עם שמלה ורודה. נאנחתי. "מה את עושה פה" צעקה עליי. "אני עכשיו אבחר לך שמלה שאני אוהבת, את תלבשי אותה עלייך ונראה אם היא מחמיאה לך!" אמרתי בעצבים והסתכלתי על השמלות. "מה שתגידי" מלמלה אשלי ומצאתי שמלה בצבע בורדו "תלבשי אותה" אמרתי. "בטוחה?" עיקמה פרצוף "כן, לפחות היא לא חשופה!" אמרתי ויצאתי מהחדר. מה עובר על אשלי? ממתי יש לה שמלות כאלה. "נו" אמרה ויצאה מהחדר "מעולה" אמרתי "יתאים לזה קוקו לצד עם בייביליס" אמרתי "ואת תהיה מהממת" הוספתי וחייכתי אלייה "מה הבעיה עם השמלות האחרות שלי?" שאלה. "אני במקומך הייתי זורקת אותן. את לא צריכה להראות את מה שיש לך. תהיה מה שאת" אמרתי והתקדמתי אליה "השמלות האלה לא מתאימות לך. את לא כזאת" אמרתי בכנות. "אם את אומרת.. אז את צודקת.." מלמלה אשלי ולקחה את כל השמלות החשופות וזרקה אותן לפח. לא לפני שאמרתי לה שהיא יכולה לעשות עם זה משהו. "טוב אני הולכת להחליף לבגדים הרגילים לפני שהשמלה תתלכלך" אמרה ונכנסה חזרה לחדר. בנתיים הוצאתי את השימלה שקניתי אתמול כדאי להראות לאשלי. כשאשלי יצאה היא ראתה את השמלה על המיטה. "וואווו מה זאת השמלה המהממת הזאת?" שאלה ואני צחקתי "איפה קנית אותה?" שאלה "בחנות ליד" עניתי "זה למסיבה של ליה?" שאלה "כן" עניתי. אחרי חצי שעה של התלהבות של אשלי (איך לא) על השמלה חיממתי את הבייביליס והתחלתי לסלסל את שערה הארוך של אשלי. "אני חושבת שהתאהבתי" אמרה אשלי לפתע "מה? במי?" שאלתי "בקייל" אמרה בשקט "את בטוחה? את רק ראית אותו, את לא יודעת מי הוא באמת" אמרתי "כן.. אבל אני לא יודעת איך להסביר לך. זה כאילו אהבה ממבט ראשון. מאז שראיתי אותו לא הפסקתי לחשוב עליו" אמרה לי בשקט ושמה את ידיה על ראשה "כן, ראיתי איך קפצת מולו כשראית אותו" אמרתי ולא הפסקתי לצחוק "זה היה עד כדי כך רע?" שאלתי בחשש "זה היה נוראי, מצטערת שאני אומרת את זה ככה" אמרתי והתפקעתי מצחוק "תזהרייי" אמרה כשעוד שנייה שרפתי לה את השיער "נזהרת, נזהרת" אמרתי ועזבתי את הבייביליס. "סיימתי" אמרתי ואשלי קמה ממקומה מסתכלת על עצמה במראה ואספה את שיערה לקוקו רפוף לצד. "אם את רוצה, אני אדבר עם אוסטין עליו ונראה מה הוא יגיד עליו" אמרתי והפעם חיברתי את המחליק. "את בטוחה?" שאלה ואני הנהנתי. לאחר שסיימנו עם השיער התלבשנו. לבשתי שמלה שחורה צמודה ונעלי עקב שחורות. אשלי לבשה את השמלה בצבע בורדו ביחד עם נעלי עקב שחורות גם. התאפרנו והוספנו כמה תכשיטים ולבסוף אוסטין שלח לי הודעה לרדת. "אנחנו הולכות למסיבה" אמרתי להורים שלי ונישקתי אותם "תזהרי" אמרה אמא שלי ואני ואשלי יצאנו מהבית. "היי" אמרתי לאוסטין שנשען על המכונית שלו והיה לבוש בג'ינס שחור וחולצה לבנה עם נעליים שחורות מה שהחמיא לו ברמות. "היי" אמר ואני התקדמתי אליו ונישקתי אותו בלחי "ממש זוג יונים" אמרה אשלי ואני גילגלתי עיניים. "כנסו" אמר אוסטין ופתח את הדלתות. אשלי התיישבה מאחורה ואני מקדימה ליד אוסטין. בכוונה רציתי שהיא תישב מאחורה לבד כי קייל גם אמור להיות במכונית מה שאשלי לא יודעת. "לא הגזמת עם הבושם?" שאלתי את אוסטין וצחקתי "אולי את?!" אמר וצחק. "אתה יודע שהמסיבה לא פה.." אמרה אשלי כשנעצרנו בבית של קייל "כן, חכי שנייה" אמר ואני צחקתי. קייל התקדם למכונית ומבטה של אשלי הפך לקפוא ולמלמל כמה מילים "שלוםם" צעק קייל ונכנס ליד אשלי. "שלום" ענינו חזרה ונסענו למסיבה.

***

"רועש פה" אמרתי בצעקה לאוסטין. רק נכנסנו וכבר איבדנו את קייל ואשלי.. האשלי הזאת.. משהו מיוחד. "תיהיה לידי" צעק חזרה ולקח את ידי מה שגרם לי לחייך מעט. אחרי שעברנו הרבה אנשים מזיעים ומשוגעים סוף סוף הגענו לפינה שקטה בצד. "אתה שותה?" הייתי חייבת לשאול. "פעם הייתי שותה. הפסקתי" אמר בשקט "אבל.. מה שראית לא ממזמן.. זה היה בגלל משהו" אמר והסתכל בעיניי. אני הבנתי שאלה היו הסמים כשהוא לקח מנת יתר. "זה בסדר" אמרתי ושמתי את ידי על כתפו "לא זה לא בסדר.. אני צעקתי עלייך וזה לא הגיע לך" אמר וראיתי שהוא שבור "אני מבינה למה צעקת עליי.. אם משהו כל כך רע קורה תמיד אנשים מתעצבנים" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. "כן.. רק שאצלי זה קורה לעיתים קרובות כי משהו פוגע בי כל פעם מחדש" אמר ומבטו היה כל כך עצוב. "אתה רוצה לדבר על זה..?" שאלתי בשקט. אוסטין הסתכל עליי והניד את ראשו לשלילה "זה בסדר" אמרתי וראיתי צל חיוך קטן אצל אוסטין.

***

"אשליי" צעקתי למרות שידעתי שאשלי לא תשמע אותי עם המוזיקה החזקה הזאת. "נו איפה הם לעזאזל, צריך ללכת כבר הביתה" אמרתי לאוסטין בזמן שחיפשנו גם את קייל השעה כבר הייתה מאוחרת, אחד וחצי בלילה. נאנחתי כשהגעתי לחדרים הבודדים שבו זוגות.. אפשר כבר לדעת לבד. עברתי ליד חדר אחד עם דלת פתוחה והצצתי פנימה וראיתי את קייל ואשלי מתנשקים. "בוא מהרר" סימנתי לאוסטין עם שפתיי. אוסטין הציץ ושנינו צחקנו. התקדמתי בשקט "שלום לכם זוג יונים, אפשר לפנות בבקשה את החדר?" אמרתי וצחקתי וקייל ואשלי התנתקו ושניהם הסתכלו עליי במבט נבוך. אני הסתכלתי על אוסטין וראיתי אותו צוחק. "בואו חיפשנו אותכם יותר משעה. אתם לא רוצים להגיד לי שכל הזמן הזה הייתם פה" אמר אוסטין והם הנהנו "אוי לא" אמרתי ונגעתי בגבו של אוסטין. "אז.. משאירים אותכם פה לבד בלי חזרה הביתה?" שאל אוסטין "לאלא" אמרו וקפצו ממקומם. התקדמנו למכונית של אוסטין ונכנסנו. כל הנסיעה אשלי השעינה את ראשה על כתפו של קייל מה שגרם לי לחייך. ראיתי את אוסטין מגניב אליי כמה מבטים מה שגרם לי קצת להסמיק. לבסוף כשקייל הגיע הביתה הוא נפרד מאשלי בנשיקה ויצא מהמכונית. "אל תדאגי, הוא מתאים לך בדיוק" אמר אוסטין ואני חייכתי "בחירה טובה אשלי" זימרתי והסתכלתי עליה. אשלי רק הסמיקה ושיחקה עם אצבעותיה. מתי גם אני אקבל כזאת אהבה אמיתית? שאלתי את עצמי. הגענו לביתה של אשלי והיא נפרדה מאיתנו והודתה לאוסטין. שקט שרר באוטו מה שגרם לצמרמורת לעבור בגופי ולהוציא את הפלאפון. אוסטין שוב הגניב אליי מבטים ואז תפסתי אותו עם עיניי. "יש סיבה למה אתה מסתכל עליי כל שנייה?" שאלתי בשקט וגשם התחיל לרדת, בדיוק בזמן… "סיבה מאוד טובה" אמר בחיוך ביישן "אפשר לדעת מה הסיבה?" שאלתי כשיצאתי מהמכונית. טיפות קטנות מרטיבות אותי ואת אוסטין. "אני חייב לומר?" שאל ונשען על המכונית כשאני מולו. "זה קשור אליי, אז כן" אמרתי וחייכתי "כי את" אמר "כי אני..?" שאלתי "יפה" אמר בשקט וגרם לי להעלות חיוך קטן וביישני על שפתיי. לא היה לי מה להגיד באותו הזמן. היו לי פרפרים בבטן והלב שלי פעם בחוזקה. אוסטין שם את ידו על מותני וקירב אותי אליו יותר כך שהיינו במרחק של נשיקה. "אוסטין.." מלמלתי בשקט. הרגשתי את נשימותיו על פניי מה שגרם לי לבלוע את רוקי. "אני.. אני אוהב אותך" אמר בשקט וראו שהוא התכוון לזה. דמעה קטנה ירדה מעיניי ואוסטין ניגב אותה. התקרבנו לאט ואז הרגשתי את שפתיו של אוסטין על שלי. שמתי את ידיי על עורפו וידיו חיבקו את מותניי. אני לא מאמינה שזה קורה.. אני מתנשקת עם אוסטין? הילד הכי רע בבית הספר? שיניתי אותו? לימדתי אותו לאהוב? ועוד מתחת לגשם?. התנתקנו מהנשיקה והבטתי בעיניו. "כדאי שאני אלך עכשיו" אמרתי בשקט והתרחקתי ממנו ואוסטין הביט בי כשאני מתרחקת ממנו לכיוון ביתי. "אני אוהבת אותך גם" אמרתי כשסובבתי את ראשי אליו וראיתי חיוך פרוס על פניו. נכנסתי לביתי ונשכבתי על המיטה. ולא הצלחתי להירדם.