Back from the Ashes פרק 17: חרטה

במשך כל הערב לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שג'ייס סיפר לי. נחשתי שריין עדיין לא הרגיש מספיק בנוח איתי ולכן הוא לא סיפר לי על זה . אולי הוא חשב שאשפוט אותו . יכולתי להבין אותו. אף אחד בבית הספר לא מדבר איתו בגלל זה .
בסביבות 9 ג'ייס ואני החלטנו ללכת הביתה. הוא לא הגיע עם המכונית שלו לכן החלטתי לתת לו הסעה הבייתה. נכנסנו להונדה שלי ואני התחלתי לנהוג. בהתחלה שתקנו ואז ג'ייס החליט לשבור את הדממה.
"סיירה , חשוב לי שתדעי שסיפרתי לכולם את האמת. לקח לי כמה חודשים להרגע ולהבין מה עשיתי אבל כשהבנתי אני סיפרתי לכולם שהמצאתי הכול " החרטה בקולו הייתה ברורה.
"אתה לא צריך להוכיח לי כלום ג'ייס , זה בסדר"
"לא, זה לא. זה שסיפרתי לכולם לא שינה כלום. נכון, בתי הספר הפסיקו לבדוק אותו כי הם ידעו שהוא עבר את כול בדיקות הסמים שהם עשו אבל זה לא שינה איך שכולם הסתכלו עליו. את רואה את זה בעצמך. אף אחד לא מדבר איתו בבית הספר כי חושבים שהוא נרקומן וכול זה בגללי. "
נאנחתי. זה כ"כ מעצבן שאף אחד לא טורח להכיר אותו. זה באמת לא מגיע לריין.
"אני יודעת שאתה מצטער ואני עדיין חושבת שאולי ריין יצליח לסלוח לך."
הוא הסתכל עליי במשך כמה שניות ואז אמר "אני מקווה " .
אחרי שהסעתי אותו עשיתי את דרכי הביתה , המחשבות רצות בראשי.