ממנודה ל..מקובלת? -פרק 17

-נ.מ. אסי-
נכנסתי למועדון. הייתי שבור מהחזרה של אבא שלי ולא היה אכפת לי מכלום.
"וודקה, נקי." ביקשתי, או יותר נכון דרשתי מהברמן.
הוא הגיש לי את הכוס, ובלעתי הכל בשלוק.
"עוד אחת." ביקשתי שוב.
"שבור, אה?" שאל הברמן
"קשור אלייך?" שאלתי בהרמת גבה. הברמן התחפף והגיש לי את הכוס.
מרחוק ראיתי אחת. השיער השחור שלה היה פזור על גבה, ופניה היו כפני מלאך שחור. האיפור שלה היה עדין. אודם אדום עדין, מעט צללית ומייקאפ.
היא לבשה שמלה שחורה צמודה פשוטה, ונראתה כאילו יצאה ממגזין. בנדר התאהבתי.
התקרבתי אליה.
"לבד, נסיכה?" שאלתי אותה בלחישה באוזן. נשבע עושה את זה לכולם.
היא הרימה גבה "חושב שזה עושה את זה לכולם, אה?" ענתה
"חח, מותק, אל תעמידי פנים שאת קשה להשגה. רואים עלייך שאת זקוקה לזה." עניתי לה. האמת הייתה שאני הייתי זקוק לזה, אבל סעמק, למי אכפת?!
"חמור." היא מלמלה.
"ואללה, למי את קוראת חמור?!" שאלתי בעצבים. נשבע שאין לי כוחות לזה. רוצה רק לזיין ולזרוק, מה רע?!
"לך." היא ענתה בעצבים.
הלכתי ממנה ותפסתי זונה כונפה. גם כן מכוערת.
"שנלך לשירותים?" היא שאלה
"לכי, חכי שנייה אני חוזר." לחשתי לה. ניגשתי שוב לברמן וביקשתי משהו לשתות. לא משנה מה.
נתן לי בירה. כאילו סעמק, איזה מטומטם. שתיתי שלוק ועפתי משם.
ישר שנכנסתי ההיא ממקודם הייתה שם, והזונה עפה.
"וואללה, שוב פעם את?" שאלתי
"ואללה, שוב פעם אתה?" ענתה באותו הטון
"למה מי את חושבת שאת? רואים שאת מתה עלי." אמרתי לה
"אני חושבת שאני מאיימת עליך כרגע." היא ענתה בחיוך ממזרי וכיוונה אליי אקדח.
"סעמק." מלמלתי "מאפיונרית קטנה, אני רואה."
"בן של מאפיונר גדול, אני רואה" היא שוב ענתה באותו הטון,
"ואללה כדי לך לשתוק, למה עוד שנייה את תחטפי." עניתי לה, מתעלם מהאקדח.
"אה באמת?" היא שאלה, והורידה את האקדח. "אתה באמת מסוגל לפגוע בנערה צעירה, לא חמושה ויפהפייה?" היא שאלה בקול מפתה. בנדר הקטנצ'יק שם למטה עמד.
ליקקתי את שפתיי. "עם היפהפייה אני מסכים."
הלכנו אליה, וההמשך? לא לגילכם.
~בבוקר~
"אז איך את יודעת שאני בן של מאפיונר?" שאלתי את ארין לבסוף. ככה קראו לה. ארין אמסלם.
"אהמ.. אני סוג של בת של מאפיונר." היא ענתה בחשש. הנהנתי. אחרי שגיליתי את זה שאני בן של מאפיונר כבר לא היו לי עוד הפתעות בחיים.
"ואיך ידעת שזה אני?" שאלתי
"מותק, נכנסת למועדון של אבא שלי. זה לא היה קשה." היא חייכה חיוך מפתה. שיט. הרגשתי מין משהו בלב. כוסעמק, אלא פרפרים הדבר המטומטם שנשים מרגישות? פחח, בטח, לא, מה אתה, כוסית? עשינו סיבוב חוזר, והלכתי.
~כעבור כמה שבועות~
נכנסתי שוב למועדון מאז שהכרתי אותה אני בא לכאן כל יום. אני פשוט לא יכול להפסיק הפנים שלה משגעות אותי, הגברים שהיא יוצאת איתם משגעים אותי, העיניים החומות העמוקות שלה משגעות אותי.
הכל בה משגע אותי.
כוסעמק, מה זה התאהבתי?
'תפסיק' חשבתי. 'אתה לא יכול להתאהב'.
הנהנתי סתם ככה לעצמי, ופניתי לעברה. דווקא ממש נחמדה. והאישיות שלה? כובשת. הכרנו קצת. היא בת 18, והיא עלתה מעיר קטנה באמריקה בגיל שלוש.
"אהלן." פניתי לעברה. ראיתי שהיא ניסתה להתחמק.
"מה קרה?" שאלתי. היא התנשפה וראיתי שכמה דמעות זלגו לה.
"אסי. אני חייבת לדבר איתך. בצד." היא אמרה בשקט. הנהנתי ברצינות. כשאני רוצה אני יכול. בן אדם מושלם או מה?
הלכנו לצד. היא התנשפה.
"אסי." היא התחילה "אני… שיט. אני לא יכולה."
"מה קרה?" שאלתי בדאגה
"אני חושבת שאני בהריון ממך." היא שחררה. וזה הדבר הגרוע ביותר שהיה יכול לקרות לי. אומנם המשפחות שלנו בשלום, אבל לכל הרוחות, אני הסטוציונר הראשי באזור, אבא לילד?!
זה הולך להיות סיוט.