לצרוח את השתיקה – 9
לצרוח את השתיקה – 9
•נקודת מבט סקאי•
חיכיתי שם, לפחות שעתיים. היא לא באה. אני לא מפסיק להריץ בזיכרוני את אותו היום שב והבלונדה הקטנה, דניאלה מסתבר, וחברתה המתולתלת שאת שמה אינני יודע ולא אכפת לי מכך, קבענו שדניאלה תעשה לי סיור במוסד- בתור עונש מהמורה.
ואני כמו מפגר עומד כאן כבר שעתיים ומחכה לסיור המזדיין הזה שגם ככה אני לא צריך, אני מכיר את המוסד כאילו היה כף ידי. חייתי כאן בעבר, לפני שידעתי את משמעות הדבר… אבל זה לא משנה עכשיו! כל מה שמשנה הוא שאני מוכן לבלות פה את הלילה רק כדי להריח את ריחה המתוק או כדי לשמוע את צחוקה המתגלגל… אבל היא לא באה.
אני לא מאשים אותה, כנראה התעלפה אחרי שנישקתי אותה. זאת לא תהיה פעם ראשונה שזה קורה! אז אני רק אשב ואחכה… אחכה לדניאלה.
•נקודת מבט ג׳וי•
״ואז הוא נישק אותי…״ סיפרתי את המאורע לדניאלה.
״מהההה???? ידעתי שבסוף תהיו ביחד ו..״ התחילה לפנטז לי פה המתוקה.
״וואו!! אני הפסקתי את הנשיקה.. וברחתי..״ הרכנתי את ראשי אך מבטי נשאר נעוץ בדניאלה לראות את תגובתה.
״ברחת? מה את משוגעת??״ הייתה בשוק.
״דניאלה.. זוכרת שאמרתי לך שאף פעם לא היה לי חבר?״ השפלתי מבט.
״אל תחליפי נושא״
״פשוט תעני לי !״ האצתי בה.
״כן נוו..״
״אז.. גם אף פעם לא התנשקתי.. לפחות לא עד היום.״ הסתכלתי על דניאלה, היא ניראתה מבולבלת וקצת מאוכזבת שהסתרתי ממנה עניין כזה. היא לא אמרה דבר-ממש לא מתאים לה! אז המשכתי לדבר..
״דניאלה, סקאי.. סקאי הנשיקה הראשונה שלי…. לנצח. הוא גזל ממני את הבחירה לבחור אם הוא יהיה באמת האחד. הוא אפילו לא שאל, רק עשה…״ קיחקחתי בגרוני.
״ג׳וי, אני מצטערת…״ חיבקה אותי באהבה.
״זה לא הכל״ המשכתי, ״החלק הקשה הוא ש..״ היא הסתכלה בעיניי במבט שאמר ׳תמשיכי׳ מבט כזה בוטח שגרם לי לפלוט הכל באנחה.
״החלק הקשה הוא ש.. אהבתי את זה…״ אמרתי למרות שידעתי שאצטער על כך ושב מילא אסור יהיה עלי לממש את הרגשות הללו.
ביני ובין סקאי לא יהיה דבר לעולם…
תגובות (4)
מושלםםםם♥
התמכרתי לסיפור… יותר מידי…. (:
תמשיכיייי עכשיווו!!!
נ.ב
~~סטופ~~
סקאי חושב שגו'י היא דניאלה שבעצם דניאלה היא החברה הכי טובה של ג'וי?
אז הוא אוהב את חברה שלה!?!!?
יבוגדדדד
הוא אוהב את ג׳וי אבל חושב שקוראים לה דניאלה (;
תמשיכי !
תמשיכי! גאד התמכרתי!!