החיים על פי טוהר- פרק 30 * פרק אחרון *

" אור זה לא הדרך לבית " אמרתי לו שהלכנו בדרך השנייה
" אני יודע " אמר לי אור והמשיך לנסוע
נסענו לאיזה שהוא יער אור עצר את האופנוע הוריד אותי והחשיק ביד שהוא לוקח אותי לעץ גדול
" אור .. " שאלתי לא מבינה
" בואי " אמר והושיב אותי על העץ
" תמיד שהייתי קטן חלמתי שתהיי לי מישהיא שאני באמת אוהב ,
כאן תמיד הייתי משחק אם אבא שלי שהייתי קטן , תראי " אמר אור והראה לי
חרוט על העץ אור + ולא היה רשום פלוס מי
" חסר את השם שלך " אור אמר לי . וחייכתי
" מי זה ? " שאל אור
" סתם.. משהוא ש.. לא משנה " אמרתי לו
" שמה ? " שאל
" מהשכבה שלי .. " אמרתי לו ונשקתי אותו
אור לקח מהרצפה חתיכת סכוכית וחרט טוהר
" אני באמת אוהב אותך " אמר אור וחיבק אותי שאני שמורה בין זרועותיו
שנינו נשכבים בדשא בלילה
שאור שר לי ומלטף את פניי
שאני שמה את ראשי על כתפיו ונרדמת
השמש מאירה על פניי שאור לידי אנחנו מתחת לעץ סיפורים מאליו והדשא הירוד שמסביבנו
" אור " אמרתי וניערתי אותו
" אה.. " אמר מנמנם
" אנחנו ביער ! " אמרתי לו והוא פותח את עינייו
הוא נשק אותי וקם וכך גמאני והלכנו לבית ליד שהוא מחזיק את ידיי
נכנסנו לגינה אחרי שקפצנו מעל גדר ואור מוציא מפתח שהוא מרים את השטיח ואז את הבלטה ולוקח את המפתח ,הוא פתח את הדלת שהוא נכנס הביתה בשידה שליד הדלת התמונה שלו וההורים שלו והוא מסתכל על התמונה ואני מחבקת אותו
התיישבתי על הספה שהייתה בה אבק וניקיתי את הטלוויזיה וראיתי תמונה של שתי ילדים קטנים
קמתי לקחתי את התמונה נקיתי את האבק אם היד והיה תמונה של אור מנשק בלחי ילדה
שהיא אם שתי קוקיות והם קטנים
" אוהו.. " אמרתי בקול חמוד כן זאת הייתי אני
אור נקה אם היד שלו את האבק שבמעקה שעולים במדרגות ועלה לחדר של ההורים שלו
עליתי אחרי 10 דקות שאני רואה את אור יושב על הרצפה וקורא מכתב
" יפשליי מה זה ? " שאלתי אותו
" קראי " אמר אור והביא לי
" אור בני היקר אני יודע שאמרתי לך שתגדל תקרא את המכתב הזה ,
והינה כנראה את קורע אותו עכשיו אני מת עכשיו אבל אתה לא
לא נתתי לאף אחד שיתקרב לבית הזה הבית הזה הוא שלך
ואבא של טוהר ידאג לך עד שתגדל כול הרכוש כול הדברים הם שלך עכשיו
בפתק שליד יש צוואה קח אותי לאבא של טוהר הוא ידאג לך , שמור על טוהר "
היה רשום בפתק זה היה אבא של אור
" בוא נלך הביתה נחזור יותר מאוחר ותראה לאבא שלי את המכתב הזה .. " אמרתי לאור
" טוב נסיכה " אמר אור וקם וכך גמאני ירדנו למטה
עלינו על האופנוע שמנו קסדות ונסענו הביתה
" יפשלי דאגתי לך " אמרה אמא
" זה בסדר " אמרתי לה שאני מחבקת אותה
" איפו אבא ? " שאלתי
" בחדר " אמרה אמא
" בוא .. " אמרתי לאור
" אבא ? " אמרתי
" ילדה שלי דאגנו לך ולך אור איפו הייתם ? "
" היינו בבית שלי " אמר אור ואבא נעצר והסתכל עליו
" נכנסנו ואבא שלו כתב לו מכתב .. " אמרתי ואבא הושיט יד וקרא
" הבית שלך " אמר לו אבא