אחד מההם- פרק 2

״האודם הזה נירא ניפלא עלייך!״ ״מסטיק דובדבן״ היא הכריזה ״שלי אנה תפסיקו לדבר ותתחילו לעבוד!״ גברת אלווין הבצירה בהן.
״אני שונאת את הנחש הזה!״ לחשה אנה לשלי ״ את לא מבינה מה שמעתי עלייה..״ שלי לחשה ״מה מה?!״ אנה התלהבה ״טוב תקשיבי , יש שמועות שהיא בוגדת בבעלה עם מר הרוואי!״ ״מה באמת!!״ אנה לא שמה לב ובטעות צעקה.. ״אנה, שלי נמאס לי מהדיבורים שלכן, צאו החוצה!״ גברת אלווין התעצבנה ״לא רוצה לצאת! מה תעשי לי תלכי להיות עם מר הרוואי!״ אנה צעקה בזעם.
כל הכיתה הייתה בשוק, גברת אלווין עמדה כמה שניות במקום בחי לזוז בכלל, ופתאום היא פרמה בבכי ויצאה החוצה מהכיתה.

״שלום עכשיו, כי לנו נמאס רוצים לגדול בשקט!!״ אווין יצא החוצה מאוהלו עם מזמור זה, ״בוקר טוב גם לכם״ בירך את המפגינים ויצטרף על שירתם.
וכך עבר לו עוד יום בחיים השלווים של אווין המפגן שמתגורר באוהל מחאה בסנטרל-פארק.
הוא כולה בן 19 וכבר יש לו ״משמעות בחיים.״
באותו לילה הוא הלך לחנות הכולבו הקרובה לפארק כדי לקנות אוכל למחר, אווין כבר היה הבא בתור לשלם אך פתאום נכנס לחנות איש עם מסכה שחורה על הפנים ובידו אוחז הוא אקדח וצועק: ״זה שוד! תן לי את כל הכסף בקופה ואני יחוס על כל מי שנצא פה!״

״בואו לאכול״ נשמע קול מלמטה, לי רצה במהירות במדרגות והתיישבה ליד השולחן, האוכל כבר היה מוגש על השולחן לי חטפה לצלחתה את כל מה שראתה.
לאחר שסיימה לאכול ארוחה מלאה פלוס קינוח יצאה החוצה מהבית, לקחה איתה את המפתחות, ונכנסה למכוניתה והחלה לסוע לקניון.
כשהגיעה היא פגשה בכניסה את חברתה הטובה ג׳ין ושתיהן נכנסו לתוך הקניון.
״אני לא יודעת ג׳יני אני רוצה שמלה פשוטה לפרום לא משהו מיוחד מידי.״ ״הבנתי אותך..״ ג׳ין ענתה ללי ״יש פה ממש ליד חנות עם שמלות פשוטות ויפות, כנסי אני תחף יבוא.״ לי נכנסה לחנות והבטיה על השמלות , פתאום היא הבחינה בשמלה שחורה עם כתפייה אחת שממש מצא חן בענייה , היא לקחה אותה מהקולב והלכה למדוד.
כשמדדה את השמלה היא בקושי הצליחה לסגור את הרוכסן והיא לא אהבה איך שהיא יושבת עלייה מתגישה את הדברים שרצתה להסתיר.
לי יצאה החוצה מהתא להסתכל במראה ופגשה במוכרת שבחנה "אני לא חושבת שהיא כל כך מתאימה לך, אולי עדיף שץמדדי משהו אחר…"
לי לא הגיבה היא רק נכנסה חזרה לתא והחזירה לבגדיה המקוריים, היא יצאה בשקט מהחנות והחלה פתאום לרוץ שדמעות בגרונה."