החיים אחרי כיתה ו חלק ד

"קוראים לי דניאל"אמר המחנך החדש בחיוך נעים(בטח ביגלל שזה היה היום הריאשון שלו בגיהנום הזה בית ספר).
אני:"חנה,ויקה וגוליה אנחנו מוזמנות למסיבה של סיוון"
הן:"את רצינית?"
איגור:"wtf!?.חשבתי שאתן רוצות ליזרוק אותה מהגג של בית הספר,לישרוף אותה,ליצלוב אותה"
אני(קוטעת אותו):"הבנו את הרעיון!"
ג'וליה:"אבל הוא צודק קרינה.משהו מסריח קורא פא"
ויקה:"הריח של חנה?"אמרה ויקה"
ג'וליה:"גם,אבל ברצינות זה סיוון"
אני:"תרגעו מה כבר יכול ליקרות?"אמרתי.
יום למחרת בערב תפסתי טרמפ במכונית של ויקה"אוקי תסבירי למה אנחנו הולכות למסיבה הזאת?"שאלה חנה"כי היזמנו אותנו.חוץ מזה זוכרת מה עשו לרונית ביגלל שהיא לא הגיעה?"אמרתי"כן.אבל זה כי רצו להביך אותה היא הבינה את זה והישפילו אותה יותר ממה שתיכננו מהמסיבה"אמרתי וקלטתי למה סיוון תירצה להזמין אותנו את הבן אדם הכי מפגר בעולם! אמרתי לעצמי"ויקה,ג'וליה וחנה רוצות להשפיל את סיוון ולינקום בה על מה שעשתה?"שאלתי"תמיד אבל איך?"הם אמרו"סימכו עליי"אמרתי בחיוך מרושע.
"היי מה קורה?"סיוון אמרה וקיבלה אותנו בחיבוקים עשה סימן לחברות שלי שלא יעשו פרצוף.רקדנו,היה "נשיקה סטירה" אבל אני רק חכיתי להשפיל את סיוון ואז הגיע הרגע שחכיתי לו היא עלתה לבמה באמצע המסיבה ואמרה
סיוון:"סליחה על ההפרעה אבל יש לי משהו מעוד מעניין לגבי קרינה"
אני(עולה לבמה):"סיוון אני מיצטערת ליקטוע אותך אבל אני רוצה לספר משהו לגביך רותי נכון השמועה שאבא שלך בכלא ושאת ענייה?"
רותי:""כן?"היא ענתה
אני:"אז מי ניראה לך שהמציא אותה?"והוספתי"סיוון"
וכולם היסתכלו על סיוון במבטים מאשימים
סיוון:"אתם מאמינים לה? ניראה לכם שהיא לא שיקרה כששאלו מי נישק את עומר? זאת היא!"
ואז כולם היסתכלו עליי
חנה"זה אמיתי?"שאלה אותי חנה נסיתי לדבר
סיוון"ברור שזה אמיתי נישבעת בספר תנ"ך"
ואז פשוט ברחתי ורצתי רצתי ורצתי לא יודעת לאן ואם דמעות הלכתי לקניון כי זה המקום האחרון שיחפשו אותי וראיתי את עומר המורה ואז הוא ראה אותי ברחתי משם אבל הוא רץ יותר מהר"
עומר:"מה קרה?"הוא שאל .
רציתי להגיד לו הכול באותו רגע על המיכתב,על סיוון ועל למה אני בוכה
אני:"סתם עזוב"
עומר:"קרינה מה קרה?תגידי לי"
סיוון מופיעה לפתע.
סיוון:"הנה את.היא ברחה לי מהמסיבה"
עומר(שואל אותי):"למה?"
סיוון"לא ידעתה שהיא אוהבת אותך?"
הראש שלי היסתובב ואז ראיתי שחור.
חנה:"הכול בסדר?"
אני:"איפה אני?"
חנה:"בבית חולים דרך אגב עומר רצה לימסור לך את זה"
היא היסתכלה עליי מצפה שכבר אגיד לה מה יש שם
אני:"חטטנית.מה קרה לי אבל?"
חנה:"היתעלפת" את באמת את אוהבת את עומר?"
אני:"אני צריכה לישון"
והיא הלכה ורק אז פתחתי את הפתק והיה כתוב בו:
לקרינה,