דירוג, תגובות וצפיות.
אתם יודעים מה הדבר הכי מעצבן באתר הזה?
מה מרתיח אותי כול פעם מחדש?
לא, זה לא סיפורי מפורסמים, אף שגם הם מתחילים להימאס ולהיות חרושים במידה לא נורמלית.
לא, אלה גם לא סיפורים עם הכפלת אותיות, או סיפורי ערסים גרועים*.
האמת היא, שהדבר שהכי מעצבן אותי במחברים פה, -והדבר הבא מופנה את כולם- זה שאתם חושבים שתגובות, דירוג וצפיות זה הדבר הכי חשוב באתר.
ובכן, תנו לי להאיר את עיניכם חסרות הדעת.
לא.
המטרה באתר זה היא לכתוב שירים וסיפורים ואם מתמזל מזלכם ואכן מישהו נכנס לסיפורכם ומגיב לכם "אהבתי" או "מושלם" או לחילופין ביקורת בונה (נדיר ביותר), זהו צ'ופר ולא יותר.
הצפיות שכול כך אכפת לכם מהם?
אלה רק מספרים.
מספר האנשים שהזיזו את העכבר ימינה, לחצו על הלחצן השמאלי והעיפו מבט בסיפור.
תגובות?
אנשים שרוצים להיות נחמדים או להביע את דעתם האישית לגבי הסיפור.
דירוג?
חה… באותה מידה דירגתי לעצמי בטעות -1- כשדירגו לי -5- והורדתי לי את הדירוג לגמרי…
כן, כן… אני בטוחה שבשלב מסוים כול אחד מאתנו דירג לעצמו -5- לפחות פעם אחת, או פתח מיליון כרטיסיות של הסיפור שלו כדי שמדד הצפיות יעלה, או פתח משתמשים אחרים וכתב לעצמו תגובה.
כולנו עשינו דברים.
תודו.
אני חושבת שאלו שחושבים שרק התגובות, הצפיות והדירוג חשובים, הם בורים שלא צריכים להיות באתר, כי לרוב יש סיבה שאין להם כמעט צפיות ושאין להם תגובות ודירוג**.
די!
די לחשיבה הקטנה הזאת שאומרת שאם אין לי אחד אני כותבת גרוע? אם יש לי 14 צפיות שמתוכם אני הסתכלתי ארבעה פעמים וחברות שלי שיש לי הסכם איתם על התגובות הסתכלו פעם אחת, אז הסתכלו על הסיפור שלי איזה עשרה אנשים?
לא דירגו, לא הגיבו…
חבל!
אבל לא נורא.
אי פעם חשבתם שאולי לא נכנסים לסיפורכם מלכתחילה כי השם לא מושך את העין?
כלומר, לא הייתי נכנסת לסיפור כזה "יהלי ולירון- סיפורי ערסים עונה 2 פרק 18, לירון מתעצבנת על יהלי".
הייתי נכנסת לכותרת מסתורית שאפשר לפרש אותה לדברים רבים.
כגון: "עצה" "אני מוקפת" "אמון לא קיין" "אהבה זה דבר רע…" וכו'…
סיפורים עם שמות קצרים שאומרים לי בערך על מה יהיה הסיפור, אבל משאירים את כול המסתורין והעלילה מחוץ לכותרת ובתוך הסיפור.
לסיכום,
אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מקווה שהפנמתם שתגובות ודירוג וצפיות זה סתם כלי עזר.
סתם לראות כמה אנשים נכנסו לסיפור, כמה אנשים הגיבו לי ומה הם אמרו וכמה דירגו לי.
הכול זה סתם מספרים ומילים חסרות משמעות.
הרי פה זה עולם אחר, עולם וירטואלי, ועד כמה שהאתר הזה "בטוח" זה האינטרנט… ובאינטרנט שום דבר ואף אחד לא בטוח.
אתם לא מכירים את האנשים האחרים, אתם לא תראו אותם בחיים שלכם (אם אתם חכמים מספיק…) וגם אם תראו אותם לא תזהו אותם.
כול הקטע שהסיפורים נכתבים במשתמשים אנונימים.
כלומר?
אתם יכולים לכתוב כעוות נפשכם ואף אחד לא יאמר לכם להפסיק.
זה אתר בו אתם מבטאים את עצמכם, זה אתר של חופש וחירות ואהבה.
זה אתר מדהים שכולנו אוהבים ומי שלא אוהב, אני בטוחה שיש לו את הסיבות שלו.
זיכרו, אני תמיד כאן לעזרה.
ת-מ-י-ד., לא משנה מה.
אני אשמח מאוד לעזור, באמת.
תודה לכם שהקדשתם מזמנכם לקרוא את קטע זה.
בבקשה בבקשה תעבירו למשתמשים אחרים באתר ותדאגו שכולם יקראו את זה.
אני באמת רוצה שתבינו שלא משנה איך אתם כותבים, טוב או רע, הדירוג התגובות והצפיות (עד כמה שזה מעצבן ומכעיס ומתסכל כשלא נותנים לך אף אחד מהם, ועד כמה שזה משמח ומקפיץ ומשמים ומדהים כשכן נותנים לך אותם) הם סתם.
הם שום דבר.
לילה טוב,
המעודדת.
תגובות (5)
אם התגובות והדירוג לא חשובים אז למה משתפים את זה באינטרנט?
סתם שאלה- שאת העלת את ה"סיפור" הזה, העלת אותו בשביל עצמך? או שיגיבו לך?
העליתי אותו בשביל שידעו שתגובות וצפיות ודירוג זה לא הדבר הכי חשוב.
תסתכלי בפרופיל סיפורים שלי, יש לי עשרות סיפורים עם שש צפיות שום דירוג ושום תגובה.
היו לי עליות ומורדות ובסופו של דבר הבנתי שלא אכפת.
כלומר, ברור שאכפת לי, אבל אם אני לא מקבלת זה לא סוף העולם, זה פשוט טיפה עושה באסה.
לדעתי התגובות לסיפורים בהמשכים זה לעידוד ודרבון, אני יודעת שבלי תגובות לא היה לי ביטחון לגבי הסיפור שלי וכנראה שהייתי מפסיקה אותו (כן, יש לי בעיות דימוי עצמי. תתמודדו עם זה.)
וזה כן נחמד שאנשים מעריכים את הכתיבה שלך.
אגב, את מוזמנת לבקר את הסיפור בהמשכים שלי (מלודיות, ואם את מבקרת אותו, בבקשה תבקרי את אחד מהפרקים האחרונים, כי בפרקים הראשונים הייתי גרועה.), או את הסיפורים הקצרים שלי (מכתב לדניאל ושירי ילדות, אם אני לא טועה) כי ראיתי שאת נותנת ביקורות בונות מעולות.
חח תודה רבה, אשתדל לבדוק, אבל לא היום.
אני שמחה שיש לי מוניטין :)
מכריחים אותי ללכת לישון אז אני אעשה את זה קצר:
גם אני חושבת שהתגובות משמשות גם כאמצעי דירבון.
כשמישהו כותב לך "מדהים!" זה עושה לך טוב.
כול פעם שכותבים לי משהו נחמד אני מחייכת כול היום.
לכן אני משתדלת להגיב, כי יש אנשים שזה חשוב להם יותר משלי.
אוי אני חברה רעה…
עדיין לא הגבתי לדרדסית על הסיפור שלה…
כול הכבות דרדל'ה!
את ממש צודקת. חבל ממש שאנשים מוותרים על הכתיבה בגלל זה.
נ.ב. חח תודה :)