סיפורים קצרים
ניראלי אני עוברת לסיפורים קצרים. לא צריכים להיות תלויים בקוראים, (שאין) לא צריך להקפיד, לכתוב כדי שלא ישכחו אותך, אולי מידי פעם אני אעזה סדרה שמוגדרת מראש כ'סדרה ב- 5 פרקים', אבל אפשר לכתוב מתי שרוצים, כשיש מוזה. ולא, כל יום, בלי קוראים ובלי רעיונות.
אני לא יודעת אם זה מזיז למישהו את קצה העכוז, אבל בינתיים כל הסדרות מוקפאות.
תגובות (5)
את יכולה פשוט לאגד פרקים למשהו אחד.
ואני אגיד לך מה הבעיה: שבסדרות של מעל לחמישה פרקים את מסתמכת רק על הקוראים הראשוניים שלך. כי אף אחד לא הולך לקרוא 12 פרקים כדי להבין את הפרק השלושה עשר.
בפעם הראשונה, יש לך נקודה טובה…
יש סיפורים שהם ממש טובים שהם גורמים לך לרצות לקרוא את שאר הפרקים, אבל אתה לא באמת קורא אותם.
לכן אני מסתכלת בכול סיפור שכתוב בו "פרק 1".
תראי, אני לא מכירה את הסיפורים שלך, לא הייתי הרבה זמן באתר, אבל אני בטוחה שאת כותבת נפלא ואנשים כן מסתכלים.
תכתבי כי את רוצה ואוהבת לכתוב. זה שאנשים קוראים ומגיבים ומדרגים לך את זה, זה צ'ופר.
בהצלחה בהמשך,
המעודדת.
אבל יש עצלנים רבים בעולם, לכן הסיכוי שהם יקראו את זה קטן.
והנה, ניסיתי לכתוב משהו בהמשכים ולא הלך. אז זה לא כזה משנה, כי אני יודעת שהכתיבה שלו הייתה ממש כיפית ושהיא עדיין די טובה.
תראו, אני זה לא דוגמה, אבל היה פרק אחד שקראתי באקראי שכלכך עיניין אותי והוא היה עונה 2 פרק 51. קראתי את כל שאר הפרקים והתחלתי לעקוב אחרי הכותבת הזאת.
וזה נכון. הפרק הראשון חייב להיות ממש טוב. שיצפו לפרק הבא. אבל זה לא הלך לי.
והמעודדת. אני אחרת, אני לא כותבת בשביל עצמי כמו כל שאר הצדקנים, אני כותבת בשביל שיקראו ויגיבו. לא בשביל 'להתבטא'. זה קצת אנוכי אבל זאת אני.
סיפורים קצרים זה תמיד כיף. לא צריך להתחייב להמשך שמי יודע מתי הוא יגיע, וגם לפעמים שוכחים את העלילה עצמה אז מפסיקים לקרוא…
למרות שגם המשכים זה כיף ^~^