עומרי ומורן- פרק 6

"מורן…." הוא קטע אותי מיד וחייך חצי חיוך "את שוכחת שאנחנו לא מכירים… את לא חייבת לי שום הסברים"
ונותרתי שוב ללא מילים…..

הוא נכנס ואני התכוונתי להיכנס אחריו אך צלצול הפלאפון השאיר אותי רגע מאחור
"מה הוא רוצה עכשיו גם כן זה???" אמרתי מדברת לעצמי "מה שניר?"
"את עדיין מתכוונת לדבר אלי מסריח?"
"שניר בחייאת אין לי כוח לשטויות שלך, מה אתה רוצה?"
"לריב איתך זה הדבר האחרון… איפה את?"
"פטיש" (שם המושב של איתי)
"מה את עושה בפטיש?" הוא שאל לא מבין
"מה אכפת לך? יאללה בקיצור שניר ביי" אך הוא מיד עצר אותי מלנתק
"מה ביי, שום ביי.. אני בא לקחת אותך"
"חלום שלך" נקרעתי מצחוק
"מורי אני רציני.. יש לנו הרבה על מה לדבר"
"תגיד לי אתה בנאדם עם בעיות בשכל אני לא מבינה?!?!?!" אמרתי עצבנית "אני לא רוצה לדבר איתך, אני לא רוצה לשמוע אותך, בטח שלא לראות אותך… תצא לי מהחיים כבר שניר אתה חונק"
"אני חונק?"
"כן!!! תמיד חנקת. עד שהצלחתי להשתחרר מהחונק הזה אתה נתלה עלי? שחרר כבר" צעקתי
"אני לא מפתח איתך שיחה כזאת בפלאפון. אני בדרך"
"אתה לא מתייאש כאילו?"
"לא. לפחות לא עד שתסכימי לתת לי להסביר את עצמי. את באמת חייה בסרט אם את חושבת שאני הולך לוותר עליך ככה כל כך מהר."
"אני חייה בסרט? אתה חיי בסרט אם אתה חושב שאני מתכוונת לשבת ולשמוע את התירוצים בשקל תשעים שלך… באמת שזה לא מעניין אותי, הדבר היחידי שאני רוצה זה שתצא לי מהחיים…. באמת שניר אני לא יכולה איתך יותר"
"אני בדרך. ביי" הוא אמר וניתק לי
"לא אני בהלם, הוא ניתק לי עכשיו…" מלמלתי לעצמי בוהה בפלאפון ומוודא כי לא טעיתי.

הייתי צריכה כמה שניות להירגע מהעצבים שהוא הביא לי בגוף אז התיישבתי על ספסל בצידו השני של כביש חניית הבית של איתי. חייגתי אל שובל בכדי לומר לה שאני רוצה ללכת הביתה אך זו לא ענתה. לאחר כמה פעמים של חיוג אליה התייאשתי והקלדתי את מספר הפלאפון של שלו…
"הלו?"
"איפה אתה?"
"אה……" הוא החל להסתבך עם עצמו "שומעת חיים אני פה באיזה מצב, אני אחזור אליך…"
הבנתי שהוא עסוק עם מישהי, המילה 'מצב' זו מילה שהם משתמשים בה שהם באמצע חפוז.
"זרוק מהר אבל מתי אתה רוצה ללכת שאני אדע אם לנסוע במונית או לחכות לך"
"חצי שעה אני שם"
"ביי" ניתקתי

שער כניסת הבית של איתי נפתח. הרמתי מבטי וראיתי ששוב עומרי יצא מדבר בפלאפון. כמה בנאדם יכול לדבר בפלאפון? הוא אשכרה כל חצי שעה קם לדבר… מעניין עם מי הוא מדבר בשעה שכזו? חשבתי לעצמי מתבוננת בשעון והשעה הייתה 03:37.

שובל חזרה אלי וצלצול הפלאפון הסגיר אותי. מביטה בעומרי ורואה כי קלט אותי יושבת על הספסל.
"אה צ'וצ'?"
"מה רצית חיים, הפלאפון על שקט לא שמתי לב"
"סתם לדעת מתי הולכים הביתה…"
"אה… תשמעי אני לא באה איתכם. אני ואביאור עוד מעט חותכים. אבל שניה אני אחפש את שלו אני אשאל אותו מתי הוא רוצה ללכת"
"לא לא, דיברתי איתו זה בסדר… אנחנו גם עוד מעט חותכים…"
"מה זה איפה את אני לא רואה אותך פה?!"
"סתם יצאתי רגע לדבר עם שניר?"
"לדבר עם שניר? את בטוחה… כי אני שמה לב שגם ההוא עם הצהוב לא פה…"
"נדבר מחר" אמרתי צוחקת
"בטח שנדבר… יאלללה מאמא" היא אמרה וניתקנו את השיחה

מביטה בעומרי כמה שניות והוא מסיים את השיחה ומתקדם אל כיווני.
"מה לקחת קשה את הקטע ממקודם שנתקעת פה ככה בחוץ?"
"איזה קטע?"
"יפה…." הוא אמר צוחק והתיישב לידי "אהבתי…"
שתיקה מביכה.
"שאלתי את איתי מה הקטע ביניכם…." הוא זרק
"למה זה אכפת לך?" שאלתי כאילו לא מתרגשת ויש מה להסתיר
"סתם את יודעת… הרי הוא לא אמר לי שיש לו מישהי ופתאום אני רואה שכן יש לו.. אז התעניינתי, בכל זאת… אני השושבין בחתונה" הוא אמר בציניות
"איזה חתונה בראש שלך? על אתה מדבר? אתה בא להגיד לי הוא לא אמר לך שאין בינינו כלום?"
"אני צוחק…. קצת חוש הומור לא יזיק לך" אמר מצחקק
"מצטערת שזה לא מצחיק אותי"
"טעות שלי, מצטער.. מקבלת את סליחתי?"
מביטה בו שניה ומגלגלת עיניים לצד השני
"ואיייייי איזה אישה קשה את אלוהים" הוא צעק מחייך
"עומרי מה אתה רוצה ממני?"
"ישירות…. אני אוהב…… באתי לדבר איתך על איתי"
"איתי?" אמרתי בקול מאוכזב
"כן… הוא סיפר לי ככה בגדול שהוא מעוניין בך כבר תקופה ואת בדיוק יצאת מקשר והוא רוצה לנצל את ההזדמנות הזו… אז אמרתי נעזור לו קצת את יודעת"
"אני לא מעוניינת בו הוא כבר יודע את זה ועכשיו תפנים את זה גם אתה"

שוב הפלאפון שלי צלצל וקטע את השיחה בינינו…
"ואיייי שניר אתה בנאדם חופר….."
"אני בפטיש, איפה את" הוא קטע אותי
"יאוו לא אמאלה אתה לא שפוי" אמרתי וניתקתי לו.

בזווית העין קלטתי את הרכב של שניר נכנס לחנייה מתחילת הרחוב ומבלי לחשוב פעמיים פשוט פעלתי
"מצטערת" זרקתי ומיד נישקתי את עומרי.
בהתחלה הוא ניסה להזיז אותי אך תפסתי לו חזק את הפנים…. למרות שבתכלס אם באמת היה רוצה יכול היה להפעיל כוח ובקלות להשתחרר ממני.
לאט לאט עומרי נסחף אל תוך הנשיקה ואני ביחד איתו………