JonathanS
פרק רביעי בסיפור, מקווה שאהבתם! תגובות וביקורת מתקבלת בברכה!

2099 – פרק 4

JonathanS 02/06/2014 1605 צפיות תגובה אחת
פרק רביעי בסיפור, מקווה שאהבתם! תגובות וביקורת מתקבלת בברכה!

הכאב פילח את זאק. הוא כמעט נפל אחורה, אבל הצליח לשמור על שיווי משקל כלשהו. הוא הרגיש כאילו זרקו עליו פטיש במהירות מאה קמ"ש, ובנוסף הכתף שלו הרגישה כאילו היא עולה באש. לא היה לו זמן כדי לבדוק אם הכדור יצא החוצה או לא, כי המוטנט הבין שהוא לא הרג אותו והתכונן לירות שוב. איכשהו, הוא הצליח לכוון עם היד הלא פצועה שלו על המוטנט ולירות. הכדור פגע בצווארו של המוטנט, והוא התמוטט בעוד הדם זולג מצווארו בכמויות. זאק התחיל לרוץ. הוא שמע צעקות מאחוריו, והרגיש כדורים שורקים מסביבו. הוא הסתכל רגע לאחור, וראה שני מוטנטים רודפים אחריו. הם היו מהירים ממנו משמעותית. הוא ניסה לרוץ מהר יותר, אבל הוא כבר התחיל להתעייף. הוא הרגיש כאב חד ברגל, אבל פחות חזק מהכאב בכתף. 'עוד כדור פגע בי כנראה', הוא חשב לעצמו בעודו נופל אל האדמה. הוא שמע אותו מתקרבים. הוא ירה ירייה עיוורת תוך כדי סיבוב ונפילה, וכגד כל הסיכויים הצליח לפגוע באחד מהם, או לפחות זה מה שזאק הסיק על פי זעקת הכאב הפתאומית שהוא שמע. כנראה הייתה זו פגיעה רצינית, כי הוא לא שמע אותם מתקרבים יותר. 'החבר שלו מטפל בו עכשיו, זו ההזדמנות שלי לברוח', חשב לעצמו זאק המיואש. הוא רצה לחזור למחנה, לבדוק שתמי וקליי בסדר, אבל הוא ידע שהוא לא יכול. כל צעד שלו לכיוון המחנה רק יקרב אותו אל המוות שלו ואת האנשים להפסד במלחמה. הוא חייב להמשיך. הוא התחיל לרוץ שוב.

הוא רץ עד שהוא לא היה יכול יותר. הוא התמוטט ליד אבן גדולה. הכאב ברגל עבר יחסית, אבל הוא הרגיש שהכאב בכתף רק החמיר. "הגיע הזמן לבדוק את המצב" רטן לעצמו זאק. הוא החליט לבדוק את הרגל שלו קודם. למזלו הגדול, הכדור רק שרט לו את הרגל, והפצע לא היה עמוק. הוא יכול לטפל בו יותר מאוחר. 'ועכשיו לחלק הכיפי', חשב לעצמו זאק באומללות, בעודו מוריד את החולצה בכדי לבדוק את הכתף שלו. הוא לא אהב את מה שהוא ראה. הכדור אמנם לא ריסק שום עצם בדרכו דרך הכתף, אבל הוא לא יצא שלם ממנה. הוא יכל עדיין להרגיש חלק מהכדור תקוע בכתפו, סמוך לפצע היציאה. 'אני לא יכול להשאיר את הכדור שם', חשב זאק באומללות, 'אני אהיה חייב להוציא אותו החוצה בעצמי.'. הוא חיפש משהו חד בכדי לפתוח קצת יותר את הפצע, בתחתית התיק הוא מצא סכין מתקפלת קטנה וקהה שהוא לא שם לב אליה קודם לכן. 'אני מניח שאין לי ברירה.' הוא חשב לעצמו, ובחריקת שיניים נעץ את הסכין בפצע. הכאב היה בלתי נסבל ליותר מכמה שניות בכל פעם. הסכין היתה קהה כמעט לחלוטין, והייתה יעילה למשימה הזו בערך כמו כפית. הוא השתדל לא לצעוק בכדי לא להסגיר את מיקומו, אבל אחרי הפעם השלישית שהוא נאלץ לנעוץ בעצמו את הסכין הוא לא היה יכול יותר לשמור על השקט. לבסוף, אחרי מה שהיה נדמה לו כמו נצח, חתיכת הכדור יצאה החוצה. בידיים רועדות, זאק חתך חתיכה מהשרוול שלו, ואחרי שניקה אותו במעט מים הוא השתמש בחתיכה כתחבושת מאולתרת לכתף. "אני מניח שאם אצטרך לבחור במקצוע חדש, זה לא יהיה מנתח.", אמר זאק לעצמו בצחוק מר. הוא הרגיש טיפה טוב יותר, אבל לא ידע האם גרם לעצמו נזק בכתף. היד עצמה התקשתה לתפקד לחלוטין, והוא קיווה מאד שזה רק בגלל הכאב. הוא החליט שאין טעם להישאר במקום. הוא הכיר את האזור, וידע שהוא במרחק לא גדול מהצומת שתוביל אותו להייוון. הוא צריך להמשיך להתקדם. הוא קם והחל ללכת.

הלילה כבר כמעט ירד כשזאק התקרב לצומת. לקח לו יותר זמן להגיע לשם ממה שהוא חשב. רגע לפני שהגיע לצומת, הוא שמע צעדים מתקרבים אליו. הוא הבחין בתעלה לצד הדרך, וזינק/נפל/התגלגל לתוכה. הוא שמע את השומרים המוטנטים מדברים אחד לשני: "היי מרסל, אני חוזר לחומה, בסדר? שכחתי שם את הפנס שלי." "סבבה, אני אחכה לך במגדל." אמר השני והמשיך ללכת. זאק נשם לרווחה, ואז הבין מה הוא שמע: 'רגע, חומה? הוא אמר חומה?' חשב לעצמו זאק. הוא הציץ לרגע מחוץ לתעלה. עיניו חשכו.

חומת בטון ענקית הקיפה את הייוון, משתרעת מקצה אחד של האופק לקצה השני. היוון הייתה מבוצרת במלוא מובן המילה. הוא לא היה יכול לעבור.


תגובות (1)

יצא פרק חמישי!

04/06/2014 02:32
סיפורים נוספים שיעניינו אותך