דמדומי האופל עונה 2 פרק 2

פרק 2: תקיים ת'הבטחה ארנב

"נו מה היא אמרה?" שאל מייקל וחיכה לתשובה,
"שהיא לא אוהבת אותי, אני ידעתי שהיא לא אוהבת אותי, גם אני לא אוהב אותה!" אמר ג'ק,
"אז למה קשה לך כל כך לקבל את זה?" שאל מייקל וחייך
"לא קשה לי ולא בטיח.. פשוט אני מתעצבן.." אמר ג'ק,
"תקשיב, אני לא יודע מה הסיבה אבל אני יודע שהיא מאוהבת בך" אמר מייקל,
"עזוב את זה ותקיים ת'הבטחה ארנב" אמר ג'ק,
"1:0" אמר מייקל וסיבב את גבו והלך..
ג'ק התהלך ברחובות העיר, ללא ידיעה מה הוא עושה, או האים כול מה שהם אומרים נכון, הוא עלה על גג בניין גבוה והביט בשמיים, הכוכבים נגעו בהם,
"היי ילד" קרא בקול אדם עם כובע שחור סגול על ראשו,
"מי אתה" שאל ג'ק והביט בו,
" שמי הוא דון" אמר וקד קידה קטנה, הוא קירב את עצמו אל ג'ק באיטיות בעזרת כשפות אדמה, הוא הזיז את ידו באיטיות עד שהמרחק בניהם היה כ5 סנטימטרים.
"מה קרה?" שאל,
"לא קרה כלום" הכחיש ג'ק,
"תעשה לי טובה" אמר דון וקרץ בעינו הימינית
"אתה לא תבין" אמר ג'ק והזיז את ראשו הצידה,
"תנסה אותי" אמר והפעם קרץ בעינו השנייה,
"זה פשוט שאיבדתי את הזיכרון שלי, אני לא זוכר מי אני. ומלא אנשים אמרו לי שהם הכירו אותי, ושאני בפנימייה ואני הייתי אמור למות" אמר ג'ק ודמעה נפלה על פניו,
"הם מספרים לי מלא חוויות ואני לא זוכר שום דבר מהם.. איזה מן עונש נורא זה יכול להיות?" שאל ג'ק ונשך את שפתו התחתונה,
"אני מצטער, באמת" אמר דון והוריד את כובעו, ג'ק ניגב את דמעותיו והמשיך,
"ואני באמת רוצה להיזכר, אני מחפש קצה חוט, משהו שיעזור לי.. אבל אין כלום" אמר ג'ק והשפיל את מבטו בגלל הצער,
"אני מכיר מישהי שיכולה להחזיר לך את הזיכרונות, אבל תצטרך דם של 3 ילדים שלומדים איתך בפנימייה" אמר דון, ג'ק חייך והתרגש נורא,
"סבבה, אני ישיג לך דם ואתה תדבר איתה.." אמר ג'ק והלך.

"אדוני? מה עושים עכשיו?" שאל מפלצת ירוקה עם כנפיים שחורות מזוויעות,
"עכשיו אנחנו נעבור לתוכנית ב' נתחיל להוריד אחד, אחד עד שלא ישארו לו יותר חברים ואז נחסל אותו" אמר המפלצת השחורה עם הכנפיים והוסיפה,
"ונתחיל איתו" אמר וזרק תמונה של מייקל לעבר המפלצת השנייה.