לצרוח את השתיקה – 8

לצרוח את השתיקה-
8

״סקאיי?״ שאלתי טיפה מבולבלת,
״מממ?״ ענה באדישות.
״מה אתה עושה כאן?״
״אהה סוד״ חייך.
״סקאיי, אל תסבן אותי!״ סגרתי את הדלת ונישענתי על השולחן.
״דווקא הייתי מת לסבן אותך..״ קרץ לי והתקרב אליי בצעדים גדולים.
״אני מזהירה אותך!״ הוא לא הגיב והמשיך להתקדם אליי עד שהיינו קרובים, ממש קרובים!
״את מזהירה אותי? את מזהירה אותי..״ גיחך לעצמו. אחחח החיוך הזה, רגע מה אני אומרת?! הוא הרגע פרץ לי למשרד!!!
״סקאיי מה אתה עושה במש..״ לפתע הוא רכן וקטע אותי בנשיקה. היא הייתה סוערת אך עדינה, דבר שהקשה עלי להפסיק אותה. לא אמרתי כלום, רק הבטתי בעיניו וברחתי.

•נקודת מבט סקאיי•
״סעמק..״ מילמלתי. רציתי לנשק אותה כדי להשתיק אותה אבל היא זאת שהצליחה להשתיק אותה.
לפחות אחרי המון חיפושים מצאתי את שמה!

״אחי.. מצאתי את השם שלה״ אמרתי לדולב כשחזרתי לחדר.
״של מי?״
״של אובמה של מי?של הבלונדינית הקטנה יא מחוק!״
״וואלה?״
״כן בהתחלה לא היה זכר ברשימות, בטופסי באשמה, בטביעות האצבע, בדפי הקשר, בהכנה לדיון, בדף המשטרה אבל מצאתי לפי סידורי הישיבה בכיתות״ חייכתי חיוך מרוצה.
״נשמע כאילו השקעת הרבה בשביל אחת שאתה לא אוהב.״ הסתכל עלי בהרמת גבה.
״סתום יהומו״ היה משהו בדבריו, הנשיקה הזאת לא הייתה כמו שאר הנשיקות שבהם הייתי שותף.
״משתגיד״ גיחך לעצמו וחזר לצפות בטלוויזיה.

״אתה לא רוצה לדעת מה השם שלה?!״ שאלתי קצת עצבני על האדישות שלו.
״לא במיוחד״ ריפרף אותי.
״לבלונדינית הקטנה קוראים לא אחר מאשר…״ שמתי עליו פס.
״אבל אמרתי שאני לא רו..״
״דניאלה״