לשחות בדם.

אז כן, ככה זה נגמר.
הם היו מבועתים, חצי בוכיים.
עומדים בחלוקי רופאים מוזרים,
כחולים.
'רוצו', הם אמרו.
'ברחו', הם צעקו.
היינו מבועתים
עמדו במקום,
או שניסינו לעצור את הדם.
ידיים דבקו על עור מחורר
והוא נאנק. הדם הכהה נזל
כיסה
את אצבעותיי.
זו הדרך, אל תגיד לי.
אל תגיד לי, בבקשה.
זה אומר, אומר הרבה עלינו.
על כולנו, כן כן.
אתה לא תגיד לי,
במיוחד אתה לא.
כי,
זה אומר הכל
בשבילי.
הדם מתפזר כאגמים
אני כמעט טובעת בו.
אף פעם
לא למדתי
לשחות,
בדם.
אף פעם.