״עד שהמוות יפריד בינינו״ עונה 2 פרק 10+11

״אוף התעייפתי הכל אותו הדבר..״,נזרקתי על הספה ושון כיבה את הטלוויזיה וצחק
״עוד פעם פיטרו אותך?״,שאל אבי בחיוך
״כן בגלל איזה זקן מפגר״,אמרתי וישבתי
״מה הפעם?…הדלקת אותו?״,צחק שון ונתתי לו מכה קטנה
״חה חה..איזה סנוב שבלי כוונה שפכתי טיפת יין״,גלגלתי עיינים
״אז כדי לך לחפש עבודה אחרת ממלצרות״,אמר שון
״כן לוסי…אני לא מבין את הקטע הזה שהפסקת עם המשחק והחלטת לעבוד,אמרתי לך שאני השלם על הלימודי משחק״,אמר אבי
״אבא כבר אמרתי לך…אני רוצה ללמוד להסתדר לבד״,אמרתי וקמתי
״במה את תעבדי?…מלצרות?,ברמנית?..״,קטעתי אותה כשאני עושה את דרכי למטבח
״ברמנית זה רעיון״,אמרתי
״נו לוסי אני רציני…את לא טובה בכל העבודות האלה חוץ ממשחק אז קדימה תעצרי הכל ותתחילי ללמוד״,אמר הולך אחרי
״אני…הסתדר לבד״,אמרתי מזגתי לעצמי כוס תפוזים,נישקתי אותו בלחי ועליתי לחדרי
הנחתי את הכוס על השולחן הקטן ולקחתי את הנייד,רציתי לצאת קצת,גיל 18 זה הגיל ליציאות,אני לא הולכת לעשות את אותה השטות שעשיתי עם הבנים אבל זה לא אומר שאני השאר בבית תקועה
מאז אותו היום חזרתי לקחת את החיים בידים,אני ומייקל נפגשים לפעמים כשאבא שלי צריך אותו,וגם התחלתי לחפש עבודה כדי לשלם לימודי משחק,אבא שלי מתעקש לשלם כי כסף לא חסר לנו אבל אנו רוצה להסתדר בעצמי
בהתחלה רציתי להתקשר למייקל אבל ממזמן לא הייתי עם חברות,התגעגעתי לג׳ס ולג׳ו
התקשרתי לג׳ס בהתחלה חשבתי שהיא לא תענה לי אבל היא ענתה
״לוסי?…היי״,ענתה בקול מופתע
״היי ג׳ס..את עסוקה?״,שאלתי
״אמ..לא בידיוק יצאתי להפסקה,קרה משהו?״,שאלה
״אמ…לא,סתם ממזמן לא דיברתי איתך ו…חשבתי אם באלך שנצא הערב?״,שאלתי
״כן למה לא…בכייף ממזמן לא יצאנו כחברות״,אמרה
״יופי אז נפגש הערב ב9?״,שאלתי
״אוקיי״,ענתה
״אוקי..אז ביי לבנתיים״,אמרתי
״בייוש״,אמרה וניתקה
הנחתי בחזרה את הטלפון שתיתי קצת ושמעתי רעשים מלטה,סגירת דלת של אוטו,ראיתי את מייקל
סדרתי את עצמי קצת,מרחתי שפתון,סדרתי את השיער ושמתי קצת בושם
ואז יצאתי
בידיוק כשירדתי מייקל נכנס והסתכל אלי בחיוך
״שלום לך״,אמר בחיוך
״שלום לך״,חייכתי והתקרבתי
״אז?…מה שלומך?״,שאל
״אמ טוב ואתך?״,שאלתי
״גם..,נו מה עם העבודה?״,שאל
״אל תשאל זה סיוט״,אמרתי והוא צחק
״שוב פעם פיטרו אותך?״,שאל
״כן בגלל זקן מפגר״,צחקתי
״מלצרות זה לא התחום שלך אה..״,אמר
״כנראה״,חייכתי
״מייקל?״,אבי התקרב
״כן אני כבר בא״,ענה מייקל
״מחכים לך במשרד״,אמר והמשיך בדרכו רכוז בטלפון שלו
״טוב אז..נדבר״,אמר
״כן״,עניתי בחיוך ושנינו התכוונו להמשיך בדרכנו
״אהה לוסי״,אמר מייקל ומיד הסתובבתי
״כן?״,שאלתי
״באלך שנצא מחר לסרט?״,שאל
״בשמחה״,חייכתי וגם הוא
חייכנו אחד לשני ואז המשכנו בדרכנו…
מייקל לא יוצא לי מהראש…אתהבתי בו?