אהבה, מילה פשוטה משמעות מסובכת 2 – פרק 5

נכנסתי לחנות, מורידה את משקפיי השמש מפניי ודוחפת אותם לתיקי.
״בוקר טוב״ אמרתי ותליתי את תיקי באחד מהמתלים.
״בוקר טוב״ טליה אמרה וסידרה כמה מהתכשיטים.
״אוחח איזו עייפות״ התלוננתי ונעמדתי לידה, עוזרת לה בסידור התכשיטים.
״מזדהה איתך, אתמול כל הלילה רבתי עם חבר שלי כך שלא נשאר לי זמן לישון״ היא התלוננה ושפשפה את עינה הימנית, צחקתי והנדתי בראשי מצד לצד באיטיות.
״מה מצחיק?״ היא שאלה ברוגז קל והפסיקה את עבודתה.
״תגידי תודה שרבת עם חבר שלך רק אתמול, אני רבה עם חבר שלי בכל דקה אפשרית״ אמרתי בגיחול עצוב.
״למה את נשארת איתו אם אתם רבים כל כל הרבה?״ היא שאלה באי הבנה, שאלה שכל כל הרבה שאלו אותי לפני,תמיד הייתה לי רק תשובה אחת לזה.
״לא יודעת, אני פשוט אוהבת אותו״ אמרתי בחיוך.
טליה הייתה עובדת חדשה בחנות התכשיטים בה עבדתי, היא הייתה מבוגרת ממני בשנתיים, זאת אומרת שהיא הייתה בת 25, לא אהבתי אותה, היא תמיד התלוננה והייתה חטטנית, זה היה נראה כאילו היא הגיעה לעבודה בשביל להיכנס לחייהם של העובדים ולנהל להם אותם, ואני שונאת שמנהלים לי את החיים.
״למה את אוהבת אותו?״ היא שאלה ונשמתי עמוק בכדי לא להתפרץ עליה.
״את יודעת להסביר איזה טעם יש למים?״ שאלתי אותה והיא הופתעה משאלתי.
״לא״ היא ענתה בחדות אך ראו עליה שלא הבינה מה רציתי מחייה.
״את יכולה לחיות בלי מים?״ שאלתי והבטתי בעיניה.
״לא״ ענתה באותו הטון.
״אלה החיים שלי איתו, אני לא יכולה להסביר למה אני אוהבת אותו ואני גם לא יכולה לחיות בלעדיו הבנת?״ הסברתי ותוך כדי הייתי מרוצה מהדימוי הנהדר שיצרתי.
״אה״ היא לא אמרה כלום וחזרה לעיסוקיה, שני לקוחות נכנסו וישר התפניתי אליהם.

״היי דני איפה אתה?״ שאלתי כנכנסתי לאוטו, מניחה את התיק בתא המושב שעל ידי.
״עכשיו יוצא מהעבודה לולה״ אמר בעייפות, לילה קודם בקושי נרדמנו, שכבנו ולאחר מכן דיברנו עד שעה מאוחרת, זה היה לילה נפלא.
״אני גם יצאתי בדיוק, כנראה שאני אגיע לפניך, רוצה שאני אכין משהו לאכול?״ שאלתי, יודעת שהוא חוזר רעב הביתה.
״כן לול, אני אשמח״ הוא אמר וחייכתי לעצמי.
״טוב דני נדבר אני נוהגת״ אמרתי והתנעתי את המכונית.

לאחר עשר דקות הגעתי הביתה, מניחה את התיק בצד וניגשת ישר למטבח, מוציאה את השניצלים מהמקפיא ומניחה אותם על השיש, פשטתי את הג׳ינס הצמוד, דורכת עליו ומורידה אותו ממני, הורדתי את החולצה הרופפת והחלפתי אותה בחולצת הפיג׳מה שלי, הוצאתי חבילת פסטה והנחתי אותה על השיש, מוציאה רסק עגבניות ומרתיחה מים בסיר.

״היי לולה״ דניאל נכנס הביתה, לבוש בחולצה המכופתרת ובעניבה שנכרכה בריפוף סביב צווארו, אהבתי את המראה העסקי שלו.
״שלום לבוס הגדול״ התקדמתי אליו הוא התכופף בכדי לנשק אותי.
״מה קרה למכנסיים שלך?״ הוא שאל כששם לב שאני לא לבשתי מכנסיים.
״עפו״ אמרתי בדרמטיות והלכתי לחדר בכדי לקחת אותם.
״או שסתם עשית את זה בשביל לחרמן אותי״ הוא קבע עובדה שגויה, נכנס לחדר אחריי ותפס בכתפיי, מנשק את שקע צווארי.
״אתה לא רעב?״ שאלתי וניסיתי להתחמק ממנו.
״רעב בכמה מובנים״ הוא אמר בממזריות ושפתיו התנתקו מצווארי, הוא מסיט את שיערי לכתפי ומנשק את העורף שלי, נשימותיו מורגשות על עורי ולבי מחסיר פעימה.
״דניאל…״ התנשמתי כשידיו טיילו והגיעו לשולי חולצתי, אספתי את עצמי בחזרה ועצרתי אותו.
״האוכל מוכן״ התנתקתי ממנו ולבשתי את מכנסי הפיג׳מה שלי.
״אני לא רעב״ הוא תפס ביריכיי והרים אותי, מדביק את שנינו לקיר ומנשק אותי, שלחתי את אחת מידיי לשיערו והתחלתי לשחק בו בזמן שציפורני היד השנייה ננעצו בחזהו.
״אתה בטוח שאתה לא רוצה לאכול?״ עצרתי את הנשיקה והוא נאנח.
״לא, אני לא רעב, אני יאכל אחר כך״ הוא אמר בריסון והמשיך לנשק אותי.
״שיהיה״ מלמלתי לתוך הנשיקה ושיחררתי את עניבתו, זורקת אותה על הרצפה, עברתי לחולצתו, פותחת את כפתורי החולצה ובטנו המוצקה התגלתה לעיניי, חזרתי לנשק אותו והורדתי את החולצה ממנו, ליטפתי את זרועותיו החסונות באיטיות ועצרתי את הנשיקה בכדי לנשום, שנינו התנשמנו מהר, הוא התקדם למיטה והניח אותי עליה בעדינות, פעולה שעשה עשרות פעמים במשך שש השנים האחרונות.
״אתה שם לב שאנחנו עושים הרבה סקס לאחרונה?״ שאלתי בצחקוק והורדתי את החולצה ממני.
״מה אכפת לך, זה מרזה״ הוא אמר בצחוק ומשך ממני את המכנס.
״אתה קורא לי שמנה?״ שאלתי בהתגרות ופתחתי את כפתורי הג׳ינס היוקרתי שלו.
״את קוראת לי חולה מין?״ הוא החזיר את השאלה אליי, תופס בפרקי ידי ומרתק אותי למיטה.
״לא״ אמרתי בתמימות.
״אתה בסך הכל גבר טיפוסי״ ידעתי איך להתגרות בו, נעתי תחתיו בנסיון להשתחרר ומבלי להתכוון התחככתי בו.
״את חתיכת כלבה״ הוא צחק וחזר לנשק אותי, הוא התיר את ידיי מאחיזתו והוריד את הג׳ינס שלו, זורק אותו לעבר ערימת הבגדים שנערמה ועובר לנשק את צווארי, הוא ידע איפה נמצאות הנקודות הרגישות בגוף שלי, הוא המשיך לנשק אותי בצוואר ומדי פעם נשך את עורי בקטנה, החלטתי גם אני להחזיר לו בכך שנעצרתי את ציפורניי בגבו והנעתי אותן מטה כך שבטוח ישאירו לו סימן לשבוע הקרוב, הוא פלט גניחת כאב והתקרב לאזני.
״למה ככה?״ הוא לחש באזני וצמרמורת עברה בי.
״כי ככה״ לחשתי בחזרה וחייכתי חיוך צדדי.
״לולה שלי הופכת לילדה רעה״ הוא אמר וצחקנו, רכנתי קדימה בכדי לנשק אותו אל הוא הטה את ראשו לאחור, לא מאפשר לשפתיי לגעת בשפתיו, בלי הכנה מוקדמת הוא לכד את שפתי התחתונה אל בין שיניו ומשך את שפתי קדימה, בלית ברירה התקדמתי עם ראשי לעבר ראשו ונפלתי עליו, הוא שיחרר את שפתי ומשכתי אותה לפי, מגלה שהוא פצע אותי ויורד לי דם.
״אתה חתיכת חיה״ אמרתי בכאב והוא צחק.
״ככה זאת לא תשובה״ הוא צחק והפך את שנינו, מוחץ את שפתיו לשלי.
הוא פתח את מגירת השידה שלצדי וחיפש משהו.
״לא צריך, אני אקח גלולות״ עצרתי כשהבנתי מה הוא מחפש, הוא סגר את המגירה והמשיך לנשק אותי.

״ועכשיו אתה רעב?״ שאלתי מתנשמת, קורסת עליו.
״אחרי כל זה אני עייף״ הוא התנשם ושיחק בשיערי שהתפרש על כל גופו.
״אחרי כל זה אני צריכה מקלחת״ אמרתי בתשישות.
״אפשר לעשות שוב את המקלחת המשותפת״ הוא הציע בצחוק, יודע שאני אתנגד בכל תוקף להצעתו.
״לא תודה דני״ התרוממתי ונשקתי לשפתיו, הידקתי את השמיכה לבית החזה שלי והתכופפתי בכדי להרים את החזייה והתחתון שלי.
״את הבן אדם הכי מוזר שפגשתי״ הוא צחק וזקפתי את גבותיי.
״את ערומה כשאנחנו עושים סקס, אבל ללכת שתי שניות למקלחת כשאת ערומה זה לא?״ הוא הסביר את עצמו בזמן שלבשתי את התחתון.
״אנחנו עושים סקס מתחת לשמיכה״ הגנתי על ההרגל שלי שבהחלט היה טפשי.
״אני לא הופך לעיוור שכזה מתחת לשמיכה לולה״ הוא צחק ותפס בבוקסר שלו, לובש אותו.
״אני במקלחת״ התחמקתי וקמתי מהמיטה, הולכת לארון ושולפת משם מה שצריך, יודעת שדניאל מביט בי גם מבלי להביט לאחור.
״מה השעה דני?״ שאלתי כשגבי עדיין אליו.
״לא יודע, אני לא מצליח לצאת מהבהייה בתחת שלך״ הוא אמר וישר הסתובבתי, רואה אותו מחייך.
״חתיכת…״ התקדמתי בעצבנות מוגזמת למיטה ועליתי עליו, כך שכל רגל שלי בצד אחר של גופו.
״רבע לשבע״ הוא ענה לשאלתי בגיחוך וריתק את ידיי לגופי.
״לך לעאזאזל״ אמרתי והשתחררתי מאחיזתו, מוחצת את פניו בשתי ידיי, קמתי ממנו ואספתי את דבריי, מתקדמת למקלחת.

"Find light in the beautiful sea
I choose to be happy
You and I, you and I
We're like diamonds in the sky "

צלצול הטלפון שלי נשמע שנייה לפני שנכנסתי לאמבטיה, הלכתי למטבח במהירות והוצאתי אותו מתיקי, מבחינה שאבא שלי התקשר, כבר תחושה לא נעימה השתלטה עליי.
אבא שלי ואני לא מדברים מאז שעזבתי את הבית, כמו אימא שלי גם הוא מאשים אותי בהדרדרות שלה, בנוסף לכל הוא אף פעם לא אהב את דניאל, לא לפני הפרידה ולא אחריה, כשהודעתי לו שאני עוברת לגור עם דניאל הוא סוג של בנה בנינו חומה.
הוא לא התקשר לשאול לשלומי ולא ביקר אצלינו אפילו פעם אחת, לאט לאט הפסקתי להתקשר בתקווה שיענה והשלמתי עם זה שההורים שלי לא רוצים שאהיה בקשר איתם, הייתי צריכה להבין שאני לא ילדה של אבא יותר.
״הלו?״ אמרתי בקול הכי בטוח שהצלחתי לגייס, הלכתי מהר לחדר, רואה את דניאל שוכב באותה התנוחה שהיה.
״מי זה?״ הוא שאל בלחש כששם לב להבעתי המתוחה.
״אבא שלי״ לחצתי על השתק ואמרתי בלחש.
״מור זה אבא שלך, בואי לבית החולים, המצב של אימא שלך לא טוב״ הוא אמר בקול קר והפלאפון נפל מידי.
״מור?״ דניאל קם בבהלה ״לולה?!״ הוא חזר בשנייה, מרים את קולו ומחזיק אותי, קרסתי בין ידיו והתחלתי לבכות.
.האשמה השתלטה עליי מחדש.