קרולין – פרק 1
פרק ראשון
ישבתי על הספרייה שהייתה בחדרי בעודי שרה עם אמי את השיר שלנו.
הסתכלתי על אמי היפיפיה התבוננתי בה וראיתי בה מודל לחיקיו , אישה חזקה ששומרת עלי ומכינה לי לאכול ועוזרת לי , התבוננתי בשרשרת שלה היפה בצורת לב כסוף מנצנץ וקטן.
רקדתי וזזתי לפי התנועות ולבסוף שנינו פרצנו בצחוק גדול ומשחרר , אחרי כמה דקות אבא בא עם חיוך רחב על השפתיים , חיוך מאוזן לאוזן שסימן לבשורות טובות.
אבא בא ואמר : "הצלחתי לקבל את העבודה"
אמא ואני שמחנו מאוד והתחבקנו כולם יחד.
חשבתי לעצמי שאת היום הזה אני לא אשכח אף פעם !
איזה ברת מזל אני שיש לי את המשפחה האוהבת הזו ואני אשמור עליה תמיד.
אבי הלך לקרוא ספר בספרייה שבביתנו ואמי התפנתה להכין ארוחת ערב לכבוד הבשורה המרגשת.
הלכתי לחדרי וסגרתי את הדלת והפעלתי את הפטיפון שלי.
ואז זה קרה
שמעתי דפיקות בדלת והתעלמתי המשכתי להיות עם הפטיפון המנגן שלי.
אחרי כמה דקות שהורי כבר פתחו את הדלת התחילו להשמע צעקות , נבהלתי החלטתי שאני הולכת לבדוק מה מתרחש שם.
פתחתי את הדלת בזהירות ושמעתי ירייה , ראיתי כמה חיילים שבאו מהארמון המלך וקשרו את הוריי – התחלתי לבכות ופחדתי נורא.
שמעתי את הקול של אמא שלי , שמעתי אותה בוכה וצועקת לי "קרוליין אנחנו נחזור אל תדאגי".
אחרי 10 ד'ק שהחיילים הלכו ואני שטופה בבכי בדמעות וכל פניי אדומות ונסערות.
אני בקושי יכולה לקום מהאדמה אני מרגישה ללא כוחות שרק ברצוני לעצום עניים ולהזרק על הרצפה ולא לפקוח אותן לעולם.
נכנסתי אל הסלון , הכיסאות זרוקים , החלון שבור הדלת פרוצה לרווחה וטיפות דם פזורות ליד הדלת .
התחלתי לבכות נשמותיי הפכו להיות כבדות ומהירות ,נפלתי על הריצפה, בעודי מתפרקת אני חושבת לעצמי שאמרתי שלעולם לא אשכח את היום הזה .. וצדקתי.
בוכה וצועקת ולפתע מבחינה בשרשרתה של אמי הזרוקה ליד טיפות הדם , בלי להסס לרגע לקחתי אותה וידעתי שהיא הדבר הכי חשוב לי ואני אשמור עליה ,
לעד
תגובות (4)
אממ קצת מהר מידי. אבל יפה ^^
תמשיכי :>
תודה מדהימההההה
בקושי יודעים משהו עליה, וכבר חטיפה. קצת מהר מידי לטעמי, וגם האורך של הפרק עצמו, אבל זה נחמד
כנ"ל