לצרוח את השתיקה – 5+6

לצרוח את השתיקה – פרק 5+6

״דנייי!!״ זעקתי בכל המוסד עד שהגעתי לחדרים. ״דני אני לא צוחקת תפתחי לי!!״ דפקתי רבות על הדלת שלה, ״אני יודעת שאת שם אני שומעת קולות!!״ בכיתי.
פרצתי את הדלת בחוזקה ..
״אני לא מאמינה..״ לחשתי.
״איפה דני?!״ צעקתי על שון הנבוך שהיה באמצע התלבשות. ״איפה היא ?!״ צעקתי, הפעם מסתכלת על ג׳ס ששכבה במיטה ממש צמוד אליו כשהיא עירומה לחלוטין ורק שמיכה מסתירה אותה.
״אני לא מאמינה.. חתיכת אידיוט !! היא הקדישה לך את כל ליבה! ואת?! היא אף פעם לא עשתה לך כלום ואת היית לה סתם שותפה מסריחה לחדר, תתביישו אפסים״ צעקתי כשפני מלאות דמעות, בכיתי בשבילה, בשביל דני שלי.

״דני.. ״ נרגעתי קלות כשמצאתי אותה לבסוף בחדר אוכל בתוך מקרר הענק, טוחנת גלידת וניל פיצפוצים.
נאנחתי אנחת כאב, רחמים, זעזוע..
עינייה היו אדומות, מאוד קיוויתי שזה כי היא בכתה ולא התפתתה לקחת שוב סמים.
היא רעדה ואיפורה היה מרוח, הורדתי מעליי את הקרדיגן שלי והנחתי אותו עליה, נתתי לה חיבוק אוהב ולא אמרתי דבר..

״למה לא סיפרת לי?״ שאלתי אותה ביום שלאחר מכן כשיישבנו בחדר אוכל עם כולם אבל בשולחן ניפרד.
״לא רציתי להרוס לך את הערב עם סקאיי..״ לחשה בצרידות.
״אל תדברי שטויות! אני תמיד כאן בשביל סיסטר, חוץ מזה שהוא הבריז לי כל הלילה..״ נאנחתי.
״אוי ממש מסכנה!!״ אמרה בציניות.
״סתמי אני יודעת שהיום מרחמים עלייך אבל ברגע שתתגברי אני המסכנה!״ צחקתי
״למה? מה כבר קרה?״ שאלתי ושיחקה עם הדגנים שלה.
״אני אממ..״ ניסיתי לחשוב איך להציג את הדברים.
״בסך הכל מי שלא רצית לראות לא בא ליראות אותך.. תתמודדי.״ חשבתי על מה שהיא אמרה, זה היה נכון. אז למה זה נדבק אליי ככה??

המשכנו לאכול כשלפתע נשמעו שלוש דפיקות על השולחן שלנו, הסתובבתי לאחור ושם עמד סקאיי עם חיוך טיפשי מרוח לו על הפנים.
״למה זה היה?״ שאלתי מנסה לא להתעצבן אך רק מבטו גרם לדמי להתחמם.
״אמרת לי פעם הבאה לדפוק״ גיכך.
״גיחי גיחי גיחי״ עשיתי את עצמי צוחקת באופן הכי מזויף שיכולתי, שיבין את המסר.
״את יודעת שכמעט נעזרתי בוויז כדי להגיע לפה?! איפה החדר אוכל- בטיזנבי?! את היית אמורה להראות לי..״ אמר ברצינות אך חיוך שובב וקטן ניגלה מבין שיניו.
״אה כן.. בקשר לזה..״ התחלתי לומר לא בטוחה איך להתחמק.
״שמעי עונש זה עונש״ קרץ לי.
״שמע אני.. אני..״ ניסיתי למצוא תירוץ.
״היא תעשה את זה, היום אחרי הלימודים ליד יציאת החירום״ אמרה דני לפני שיכולתי להגיב.
״סגור״ אמר והלך.
״דני !!!״ עיניי ניפתחו והסתכלו עליה בהפתעה.
״מה?״ היתממה.
״בשביל מה זה היה?!״ קולי נהפך גבוהה.
״כדי שלפחות לאחת מאיתנו תהיה אהבה ..״ השפילה את מבטה והשאירה אותי לבד בשולחן כשהלכה לפנות את מגשה..

פרק 6

•נקודת מבט של סקאיי•
״תגיד..״ ניגשתי אל דולב, הוא השותף שלי לחדר. הוא דווקא סבבה.
״מה אחי?״ אמר בזמן שריפרף באיזה מגזין בלייזר.
״איך קוראים לזאתי עם השיער בלונדיני?״ שאלתי.
״מי?״ שאל מבולבל.
״עגיל בבטן?״ עדיין לא הבין
״רזה נמוכה?״ אין תגובה
״סקסית אש אבל אישיות מתחכמת״ ניסיתי שוב.
״שמע אתה מתאר פה את חצי מהבנות..״
״לא אחי, כמוה יש רק אחת..״ חייכתי לעצמי.
״מישהו מאוהב?״ שאל בהתגרות.
״היית מת.״ גיחכתי. כן בטח, אני – סקאיי טראליז מאוהב. מצחיק.
״אתה מתכוון לזאתי הכוסית שעושה את העבידה המשרדית וזה?״ שאל לפתע.
״כןןן״ התרגשתי בקטנה כזה חחח..
״אההה היית אומר..״ נאנח והסתכל עליי.
״נוו אני אומר, איך קוראים לה כוסאמק?!״ התעצבנתי
״לא״
״מה לא?!״
״לא קוראים לה כוסאמק..״ האידיוט כמעט התפחלץ מהבדיחה של עצמו..
״באמאשך איך קוראים לה..״
״וותר מראש, אין לך סיכוי איתה. אף אחד לא הצליח..״ צחקק.
״אניזהלא אפאחד ואני לא מנסה להצליח, רק תגיד לי את הפאקינג שם שלה!״ צעקתי כמעט כל המוסד שמע.
״ניראה לך שאני אדע?! הלוואי״ הסמיק הטיפשון
״תפסיק להתחרמן עליה כאילו זה איזה סוד מדיני..״ אמרתי וסגרתי את הדלת מאחוריי.
היה לי רק דבר אחד בראש – לפרוץ למשרד ולגלות את שמה…