כבשתי אותך!!!!! פרק 39: איך מאהוב ליבך הפכתי לזר

"תפסיקו חבורת מפרגרים!" היא צעקה על שנינו עיניה היו קרות. "עדי עדיף שתלך," היא אמרה לי בקולה הקר.
"כן אני אלך ביחד איתך," היא הביטה בי לשנייה משתחררת מאחיזתי.
"הכל נגמר אטיאס למה אתה לא קולט!" היא אמרה קולה תוקפני.
"את טועה לא נגמר אני אוהב אותך!" אמרתי לה היא הביטה בי עיניה קרות מתמיד החום שהיה לה נעלם.
"אתה טועה לך ללוסיאנה אתה חייב." היא אמרה באה לעבור אותי תפסתי בידה בחוזקה כבר לא עניין אותי כלום לקחתי אותה איתי בכוח ועלינו לגג הקניון לקחתי אותה איתי בכוח. נישקתי את שפתיה מחבק אותה בחוזקה נישקתי אותה כל כך התגעגעתי לשפתיים האלה ידיה היו על חזהי, עיני נעצמו התענגתי מהשפתיים האלה חיבקתי אותה כל כך מאוהב בה. כל כך רוצה אותה מנשיקה עדינה הנשיקה הפכה לפראית יותר אגרסיבית מצידי. הרגשתי את הנשימות שלה שהיו מטורפות ידעתי שהיא מרגישה גם ידה היתה על לחי שלי הגשם ירד מעלינו בקור הזה הדבר הכי חם היתה הנשיקה שלנו.

המשך יבוא…….

——לירז——–
זה כל כך כאב הוא חיבק אותי לא משחרר לרגע הרגשתי בדמעות הבוגדניות האלה יורדות להם לא רציתי להיפרד ממנו. אבל יהיה לו ילד יש לו נערה אחרת שהוא צריך לטפל בה ולהיות איתה הוא צריך לקחת אחריות על מעשיו הוא חייב! החזקתי בפניו בפעם האחרונה רוצה להרגיש אותם בפעם האחרונה בנשיקה האחרונה שלנו. עצרתי אותו את הנשיקה העזה כמוות ואת האהבה שהיתה לנו.
"תפסיק עם זה!!! תתבגר תישא באחריות במעשיך אטיאס!!!!!" התרחקתי ממנו אומרת לו הדמעות הבוגדניות זלגו להם.
"על מה אני צריך לנשואה באחריות לירז על כך שהילד הזה לא שלי?!" הוא צעק אליי כועס ונראה מאוכזב. "על זה שחברה שלך זונה שכבה עם מישהו והפילה אליי בגלל שהיא רוצה להפריד בינינו?!" הוא המשיך לצעוק זאת.
"עדי אטיאס זה נגמר זה הילד שלך ואתה לא תתחמק מאחריות עליו!!!" אמרתי לו בזעם. "היית צריך לחשוב על זה לפני שפעלת כמו סטוציונר בן זונה!!" צעקתי עליו הוא הביט בי קפוא וזעום.
"לירז לא הייתי עם אף אחת מאז שהפכנו לזוג אז תפסיקי להאשים אותי בזה!!!" הוא שאג בכעס מתקרב אליי התרחקתי ממנו חיוך קר הופיעה על שפתיי.
"בטח והתינוק הופיעה מהאוויר לא רוח אלוקית נכנסה בגופה הו תעשה לי טובה אל תשקר לי." אמרתי כועסת.
"הרוח היחידה שנכנסה לכאן זו לוסיאנה שהורסת את הזוגיות שלנו, עד כמה את מסוגלת להיות עיוורת ולא לראות זאת שאת היחידה בנשמה שלי אני אוהב אותך אני אוהב רק אותך אין לי אף אחת אחרת מלבדך." הוא אמר עומד מולי נוגע בפניי הרחקתי את ידיו התרחקתי ממנו לפחות חמש עשרה מטר.
"זה נגמר," אמרתי מפנה לו את גבי ועוזבת הייתי קולי רטובה יצאתי משם נוטפת מים חזרה לקניון גל עמדה בכניסה היא הביטה בפניי היא חיבקה אותי בחוזקה תימור הביטה בי לרגע עיניה היו קפואות וכועסות היא רצה למרפסת מהר.
"בואי נחזור לירזוש," גל אמרה לי הנהנתי ויצאנו מהקניון הזה הלכנו לתחנה עיניי היו קפואות חשבתי על הנשיקה ועל המילים האחרונות שלנו נסעתי לתיכון עם גל אחרי שהאוטובוס הגיעה.

——-תימור——-
אני לא מאמינה אליה איך היא מעזה בכלל! איך היא מעזה לשבור אותו ככה רק שהוא לא עשה משהו אלוהים אני מתחננת אלוואי שעדי בסדר אלוואי והוא חי רצתי מטורפת ראיתי אותו יושב בגשם על הרצפה הרגשתי בדמעות שמגיעות והקלה שהוא לא פגע בעצמו. חיבקתי אותו בחוזקה הוא הרים את מבטו הקפוא האור בעיניו כבה.
"עדי כל כך דאגתי לך עדי אחי," חיבקתי אותו כל חזק בכיתי על כתפו הוא היה רטוב כל כך הוא החזיר לי חיבוק חזק הרגשתי בדופק המהיר שלו הוא בכה מחבק אותי. הוא נראה שבור כל כך מסכן שלי ליטפתי אותו.
"מסכן שלי היא לא ראויה לבחור יפה כמוך," אמרתי מלטפת אותו. "בוא נלך אתה עוד תצטנן לי פה." אמרתי לו עוזרת לו לקום הוא שתק וקם ראיתי בעיניו הקרועות הכואבות שקשה לו חיבקתי אותו לוקחת אותו איתי ויצאנו מישם אנשים הביטו בנו רטובים.
"בוא נקנה לך בגדים נקיים אתה עוד תצטנן ברטובים האלה." אמרתי לו לקחתי אותו לאחד חנויות לגברים לקחתי לו ג'ינס משופשף וחולצה מכופתרת לבנה ומאליה סוודר לבן ומעיל לבן יפה וכובע גרב לבן וכפפות לבנות בחרתי בשבילו צעיף לגברים לבן היה קר בחוץ. הוא חייב להראות מושלם תמיד אני הוציא אותו מהדיכאון הזה אני לא אתן לו לשקועה בדיכאון הזה.
"יופי של בחירה בחרת את חשבת אי פעם לעבוד סטייליסטית?" המוכר שאל אותי.
"חח אולי בעתיד אבל רק בשביל אח שלי." אמרתי לו בחיוך מחבקת את עדי הוא הבין.
"הבחור הזה אחיך?" הוא שאל מופתע.
"כן," אמרתי לו. "עדידוש מאמי לך תחליף בגדים," אמרתי לו אחרי ששילמתי לקחתי אותו בידו גוררת לשירותים הוא הנהן וניכנס לשם מחליף אחרי עשר דקות הוא יצא לבוש כמו מלאך.
"מלאך שלי," אמרתי לו בחיוך הוא חייך חיוך קטן נראה מאושר מתגובתי החיוך הגיעה קצת לעיניו.
"תודה תימי," הוא אמר לי. "עכשיו בואי אחותי תורך את צריכה בגדים חדשים את כולך רטובה גם." הוא תפס בידי ראיתי שהכפפות בכיס המעיל. וידו החמה החזיקה בידי הוא גרר אותי לאחד החנויות הוא בחן אותי ובחר לי בגדים כמו שרק הוא יודע רק בו אני בוטחת בעניין הזה. הוא לקח לי חולצה לבנה מכופתרת כל כך בהירה מחובר עליו סוודר לבן שזה נראה כמו ז'קט ובחר לי חצאית מצמר לבן חמימה עד הברך ובחר מעיל לבן חדש וקובע צמר לבן עם כפפות עדינות לא עבות כי הוא ידע שאני שנואת עבות עם צעיף צמר.
"גרביונים תבחרי אני לא מבין בזה." הוא אמר לי בוחן אותי והתאים את בגדים לנעליים בחרתי גרביונים בהירים עם פרחים מאחורה וחמים בחלק העליון. אחרי ששילמנו הוא חייך אליי חיוך קטן.
"קדימה לכי תחליפי תימי," הוא אמר לי הלכתי לשירותים החלפתי הכל היה בול אליי סידרתי את שיערי ואת הבגדים הרטובים הכנסתי לשקית. כשיצאתי הוא הביט בי בחיוך וחיבק אותי חיבוק נעים.
"מושלמת כמו תמיד האחות היפה שלי," הוא אמר לי בחיוך.
"קפה וקורסון?!" שאלתי אותו מנסה לרומם לו את המצב רוח.
"בואי," אמר ידעתי שהוא לא יכול לסרב לי ואני שמחה שהוא מקשיב לי אני לא רוצה אותו לראות שבור כמו שהיה עם מאיה ולירז פגעה בו אני כל כך כועסת אליה שהיא לא מאמינה לבחור הכי מושלם שיש כמו עדי.
כשהלכנו אנשים הביטו בנו כאילו יצאנו מקטלוג אפנה כי היינו לבושים בלבן עיניו היו רציניות עדיין ופגועות התיישבנו בבית קפה אחרי חמש עשרה דקות ניגשה אלינו מלצרית בלונדינית יפיפייה.
"שלום לכם מה תרצו להזמין?" היא שאלה מביטה בעדי החנקתי צחוק אף אחת לא יכולה להתעלם מהיפיוף הזה.
"שני הפוכים חמים ותביאי לנו עוגה משהו טעים אני מסתמך על טעמך." הוא אמר למלצרית בחיוך.
"אה, תודה." היא אמרה בחיוך מתרגשת.
"את רוצה להצטרף?" שאלתי אותה היא הופתעה כשאמרתי לה היא הביטה בי בשוק לא מבינה עם אני רצינית או שאני יורדת אליה. היא בטח חושבת שאני חברה קנאית או משהו כזה צחקקתי. "בואי תצטרפי אליי ואל אח שלי." אמרתי לה בחיוך היא נרגעה כשאמרתי את המילים האלה. עדי הביט בי בהפתעה לשנייה.
"בסדר אני גם ככה מסיימת את משמרת שלי," היא אמרה בחיוך והלכה להביא הזמנה.
"תימי מה את עושה?" עדי שאל אותי.
"מוציאה אותך מדיכאון תשע באב שבו אתה שורר אתה יודע שאני לא אתן לך לשקועה בדיכאון הזה כמו שהיה פעם." אמרתי לו בשיא הרצינות הוא חיבק אותי קלות כשהוא מתיישב לידי בספה בבית קפה.
"אני לא צריך אותה מי שמוציאה אותי מייאוש זו רק את כי את משמחת אותי במעשים שלך בחיוך בצחוק ביוזמה שלך אני לא צריך את הבחורה הזו בשביל זה." הוא אמר בחיוך קטן ועצוב נתתי לו חיבוק קל.
"אני שמחה אבל אני דואגת לך מאוד תתן לה הזדמנות לפחות להיות ידידה." אמרתי לו בחיוך.
"בשבילך אין לי בעיה." הוא אמר בחיוך.

——לירז——–
ישבתי עצובה בתוך החדר גל יצאה עשיתי את עצמי ישנה לא רציתי כלום חוץ ממנו לא רציתי דבר הרגשתי שליבי שבור הרגשתי ארוסה בלעדיו כל כך רציתי אותו. עצמתי את עיניי והוא הופיעה כאשר עיניי עצומות הוא והנשיקה המתוקה שלו שהיתה יפה מכל גן עדן שבעולם.
לא יכולתי להירדם לא יכולתי לנשום באופן סדיר בגללו הוא לקח את האוויר לנשימה שלי הוא לקח איתו הכל. שכבתי מדוכאת לא היה לי כוח לכלום שכבתי במיטה כל היום חושבת על הכל מנסה לעצור את עצמי ואת המחשבות עליו לא רציתי לחשוב אליו רציתי לברוח ממנו לא ידעתי איך. הדמעות זלגו להם מעצמם התכסיתי תחת שמיכה מכסה את ראשי חיבקתי את הדובי שלי הבטתי דרך החלון הרגשתי מישהו נכנס עצמתי את עיניי.
"איך היא גל?" שמעתי את קולה המודאג של נטלי הרגשתי בדמעות ממשיכות.
"היא במצב רע מאוד הם נפרדו היום הוא ניסה להחזיר אותה בקניון כשהיא יצאה משיחה איתו בחוץ היא נראתה גרוע אף פעם לא ראיתי אותה חיוורת כל כך וכל כך שבורה." גל אמרה לה בעצב.
"מסכנה שלי, לא שוב לא מגיעה לה לסבול לא מספיק היא סבלה ככה בגלל דין ועכשיו בגלל עדי." היא אמרה לה בעצבות הרגשתי בחיבוק חזק עיניי היו עצומות. "מסכנה שלי," שמעתי את נטלי נותנת לי חיבוק קל ושחררה אותי.
"היי בנות," שמעתי את קולה של ניקול שהפך פתאום לשקט. "איך היא אני עדיין לא מאמינה שהכלבה הזו עשתה לה את זה אחרי מה שהיא עשתה עבורה." ניקול אמרה כועסת.

——-עדי———
המשכנו לאכול הבחורה ההיא דיברה איתנו הרגשתי שבור לא התרכזתי בכלום חשבתי אליה חשבתי על השיחה שלנו. לירז היא כל כך איכזבה אותי היום היא האמינה לבהמה הזו ולי היא לא האמינה בגלל העבר המסריח שלי היא בכלל לא מבינה כשאני אוהב אני אוהב עד הסוף. למה זה מרגיש רע למה אני לא יכול לנשום סדיר בלעדיה איך מאהוב ליבה הפכתי לזר בשבילה איך היא יכולה לזרוק את כל מה שהיה בנינו איך?
"עדי!" תימור אמרה לי.
"מה?" אמרתי לה מנסה לשוות לקולי רוח חיים.
"אני קראתי לך שלוש פעמים איפה אתה?" היא אמרה בעברית ליד הנערה בלונדינית.
"אני עייף תימי בואי נלך אין לי כוח ליום החרא הזה," אמרתי לה בעברית.
"בסדר," היא אמרה לי ראיתי דאגה בפניה.
היא אמרה לה משהו והלכנו משם לתחנה היא ישבה לידי בשתיקה אחרי שהגענו הלכתי לחדר שבור שכבתי במיטה מכסה את עצמי בשמיכה תימור התיישבה לידי שמה את ידה על ראשי מלטפת אותי.
"היי מאמי," שמעתי את קוקו עיניי היו עצומות.
"היי," היא אמרה לו.
"אז זה נכון מה שקרה בינו ובין לירז היום?" הוא שאל בשקט שלא אשמע אבל שמעתי.
"לצערי הרב נכון ואתה לא תאמין היא האמינה לכלבה הזו ולא היא לא האמינה הילד הזה לא שלא." היא אמרה לו בשקט קמה.
"באמת הוא אכל אותה מהבת זונה הזו עם הילד לא שלו היא בטח שכבה עם מישהו שאנחנו לא יודעים." קוקו אמר עצבני כשאמר בת זונה.
"כן, אנחנו צריכים למצוא את האבא של הילד אבל ה' יודע עם כמה הפרוצה הזו שכבה." תימי אמרה לו בעצב.
"אל תדאגי מתוקה עדי חזק הוא יהיה בסדר אנחנו פה איתו." הוא אמר לה.
"היי חבר'ה," נפתלי נכנס.
"מה עם עדי?" הוא שאל את יואל ותימי.
"לירז נפרדה ממנו בגלל הבת זונה הזו לוסיאנה לא שמעת," יואל אמר לו בקול עצבני.
"מה? למה?" הוא שאל בשקט.
"כי היא סיפרה ללירז שהיא בהיריון ונושאת ברחמה את הבן של עדי," תימי אמרה כועסת.
"אין סיכוי עדי לא סובל אותה." הוא אמר.
"בדיוק לא היה בינהם כלום היא שכבה עם מישהו הפרוצה הזו." יואל אמר לו.
"יא חתיכת זונה היא מתה!" הוא אמר עצבני מתכוון לצאת מהחדר.
"אל תיגע בשרמוטה כרגע אנחנו כבר נעניש אותה ביחד," תימי אמרה לו תופסת בידו.
"בסדר," הוא אמר עצבני. אחרי רבע שעה נפתחה הדלת ונטרקה.
"יא בן זונה זה נכון!!" רטמיר התקרב אליי תופס בחולצתי בכוח. "זה נכון ששכבת עם השרמוטה הזו ופגעת בלירז הזהרתי אותך לא לפגוע בה!!" הוא צעק אליי שתקתי שבור לא היה לי אכפת מכלום.
"רטמיר יא מניאק לא היה בינהם כלום לא שכב איתה!!!!!" נפתלי אמר תופס אותו בכוח.
"הוא לא היה עם השרמוטה הזו הוא לא סובל אותה הזונה שכבה עם מישהו הפילה עליו." יואל אמר עצבני ראיתי את תימור עצבנית טילים יוצאת.
"מה זאת אומרת השרמוטה הזו בת זונה בריאן אמר לי שהיא שכבה איתך!" הוא אמר עצבני.
"סליחה אחי למי האמנתי לבן שרמוטה ולזונה הזו סאמק שונא אותם!" הוא אמר עצבני.

——–לירז———-
שכבתי עיניי עצומות הרגשתי שבורה עדיין לא רציתי לדעת כלום שמעתי דלת נטרקת שום דבר לא עניין אותי לא רציתי. "יא חתיכת כלבה!!!" שמעתי את תימור צורחת היא תפסה בחולצתי. "מה אמרת לרטמיר יא חתיכת כלבה משחקת את עצמה מסכנה לא מספיק שאת שברת אותו גם מסיטה את החברים שלו נגדו לירז!!" היא צרחה אליי הייתי בהלם.
"מה? על מה את מדברת יא חתיכת מפגרת לא דיברתי איתו בכלל היום שתחררי ממני יא חולה לכי לאח המפגר שלך בן זונה בוגד מסריח!" צרחתי עצבנית זהו לא שלטתי בעצמי דחפתי אותה ממני קמתי עצבנית טרקתי את הדלת להם בפנים הלכתי עצבנית. עליתי לגג הייתי לבושה בחולצה ארוכה דקה ומכנס קצר עם גרביונים רצתי מגיעה לקצה הבטתי בנוף הגשם ירד לו עדיין בחוץ. עמדתי מביטה למטה עצמתי את עיני מרגישה על סף תהום הרגשתי שאני נופלת לתהום הזו ועכשיו זה הזמן לברוח מכאן זה הזמן לשכוח וללכת לעולם הבא.

אמשך יבוא………