משפחה ~פרק 49~

טיילנו עוד קצת באזור,ואז חזרנו לפנימייה,והעברנו את היום כרגיל. לשבת, לצחוק, לאכול ולישון. בבוקר למחרת התכוננתי לעבודה שלי.בגלל שמייק מתחיל גם בזמן הזה,וזה בדרך,אז הוא פחות או יותר ילווה אותי.עלינו לאוטובוס והתחלנו לנסוע לאזור המרכזי.כשהגיע התחנה שלי קמתי. "בהצלחה"אמר ונשק ללחי. "תודה,גם לך"אמרתי בחיוך קטן ויצאתי מהאוטובוס. התחלתי ללכת לעבר בית הקפה.כשהגעתי פתחתי את הדלת וראיתי את אותו בחור מאתמול,מוריד את הכיסאות."מנהל עושה את העבודה? זו הפתעה"אמרתי בקול ציני ועזרתי לו."טוב,אף אחד לא רוצה לעבוד פה. אז אני צריך להיות עסוק בבוקר"אמר וסיים להוריד את הכל,ופנה למטבח."ועכשיו אני כאן,אז תוכל להתבטל כמו קודם גם בבוקר"אמרתי אליו בטון ציני והתקדמתי אחריו. "תזהרי"אמר אלי בטון מזהיר."אי אפשר"אמרתי בקול תמים.הוא פתח את דלת המטבח והיו שמה שני נערים שהיו עסוקים בניקיון המקום,ובהכנת מצרכים."קטיה,תכירי,זה אלכס"אמר והצביע על מישהו עם שיער בתספורת פאנקיסטית.כל השיער אסוף לאמצע, והוא היה בעל עיניים כהות."היי קטיה" אמר בחיוך והמשיך בעבודתו. משהו בו הזכיר לי מישהו."וזה פרדריק" אמר והצביע על נער שניקה את השולחנות.הוא היה בעל שיער בלונדיני,ועיניים מאוד בהירות,כחולות כנראה."היי קטיה"אמר בחיוך משועשע.אז יצאנו לקופה."את יודעת איך כל העיניין עובד,נכון?" שאל לפני שהלך למשרדו. "כן,הייתי כבר קופאית"אמרתי בחיוך קטן.עמדתי ליד הקופה ונשענתי על הדלפק,מחכה שמישהו ייכנס."אז את הנערה המפורסמת שנשרפה לה המשפחה" אמר הנער הבלונדיני. "זו הדרך הכי נוראה להתחיל עם בחורה אחרי שהיא עברה טראומה" אמרתי אליו באדישות,ושמעתי את אלכס מתחיל לצחוק. "קשה להשגה,הא?" שאל בטון פלרטטני."תפוסה ידידי לעבודה" אמרתי אליו עדיין באדישות."ואו,אתה ממש מתחיל לרדת רמות"אמר אלכס צוחק. פרדריק גלגל עיניים והתקדם בהמשך המטבח."הא,ידעתי שאת לא מהסתומות הללו שנופלות אליו"אמר אלכס כשהתקדם לחלון שבגללו אני רואה את המטבח. "שימצא דרכים טובות יותר להתחיל עם בנות"אמרתי וקצת הסתובבתי אליו."בדרך כלל הן היו נופלות בגלל המראה שלו,זה לא מרצה אותך?"שאל אותי בטון פלרטטני ואז התחיל לצחוק."אני מכירה גברים טובים יותר" אמרתי עם מבט לא מסופק. אלכס פלט צחוק מתגלגל ונשען על הקיר. "הא,ידעתי שאוהב אותך"אמר וחזר לעיסוקים שלו. שמעתי פעמון מצלצל,וראיתי כמה אנשים נכנסים.נאלצתי לחייך אליו חיוך נדיב,ולהתנהג בכבוד ונימוס.הם הזמינו, התיישבו, אני הבאתי את ההזמנה לאלכס ופרדריק,ואחרי כמה דקות הלקוחות באו ולקחו את ההזמנה."אני לא אשרוד" אמרתי לעצמי כשהמקום היה יחסית מלא לאתמול והשענתי את ראשי. "עברה רק שעה,מה הקושי.אנחנו אלו שעובדים"אמר אלכס. "אבל אתם לא צריכים לחייך ולהיתנהג בנימוס לאנשים זרים. אפילו לחברים טובים שלי זה לא קורה"אמרתי עם מבט מודאג מזוייף ונשענתי על הדלפק. והוא שוב צחק צחוק מתגלגל. "הא, תבואי כל יום,את ממש מעלה את מצב הרוח" אמר קצת צוחק וחזר לעיסוקים שלו.אחרי כמה דקות שמעתי שוב צלצול,וראיתי את איאן,אדמונד,קורטני,ליל,אליס וגריי ניכנסים למקום. "אז כאן את עובדת?"שאל איאן כשעיין בתפריט."אני עובדת לאומתך" אמרתי אליו בציניות."מקום לא רע,ניהנת?"שאלה אותי קורטני. "אני צריכה לחייך לאנשים ולהתנהג אליהם כאילו הם מלכת אנגליה"אמרתי באדישות וגלגול עיניים."לא יזיק לך קצת ללמוד נימוסים"אמר גריי בציניות."ולא יזיק לך ללמוד לסתום את הפה לפעמים"אמרתי אליו באייום."קטיה את צריכה להיות נחמדה ללקוחות שלך"אמרה אליס צוחקת מתגובתי."אתם מזיקים, לא לקוחות" אמרתי בציניות. "קטיה,תירגעי,הכל מאהבה" אמר ליל בקול מפונק."אז האהבה שלכם חונקת אותי"אמרתי בציניות. "אם לא תיהיה נחמדה יפטרו אותך,את יודעת?"שאל אותי אדמונד בטון תמים."אוי אל תתחיל" אמרתי בגלגול עיניים. "היי,איאן,מה אתה עושה כאן?"שאל אלכס את איאן כנראה. "מה עושים בבית קפה גאון?"שאל אותו איאן בציניות. "אתה מכיר אותה?"שאל אותו אלכס."כן,היא ידידה טובה שלי"אמר אליו איאן וזז הצידה כשלקחתי הזמנות מהאחרים."זאתי משהו מיוחד,בחיים שלי אף אחת לא הצחיקה אותי ככה"אמר אלכס עם חיוך על הפנים."כע,אפשר לצחוק איתה הרבה"אמר איאן כשפרע את שערי."אתה זר שכרגע מטריד אותי"אמרתי אל איאן והעפתי לו את היד.הוא ואלכס צחקו."נו מה אתה רוצה?" שאלתי בעודי מכינה לרשום."את המבצע המשולש"אמר בחיוך קטן."לא תפסיק עם תאוריית השמחה אה?"שאלתי אותו עם חיוך ותליתי את ההזמנה על וו כדי שמרטין או אלכס יראו אותה.בנתיים איאן הלך לאחרים.היה כיסא גבוה ליד הדלפק,שרק הרגע שמתי לב אליו.התיישבתי עליו,והשענתי את ידי על הדלפק.רואה אותם צוחקים ומדברים.הסתכלתי על הדלת והסתכלתי על העוברים והשבים.מישהו עבר ליד הבית קפה והסתכל דרך החלון עד שראה אותי.ישר זיהיתי אותו.זה היה הטיפוס שתקף אותי.ראיתי שהוא הולך ישר לכניסה."אלכס,אתה יכול לחפות עלי כאן אני חייבת ללכת לרגע"אמרתי לעבר אלכס שנח וקרא עיתון. "בסדר"אמר וקם והגיע לדלפק,והטיפוס הספיק כבר להיכנס.מהר הלכתי לכיוון השירותים, ונשענתי על הכיור.זה ממש, אבל ממש רע.