מנגינת האושר העזובה
השמש הכתומה זורחת מתוך העננים,
הים הירוק מנצנץ, מנגנן על גלים.
אדם טרוד עובר, אך לו לא אכפת
מרגע אושר קטנטנן,
הוא מעדיף לרוץ אל הדאגות,
מאשר לקבל אל תוכו
מנגינת אושר, צורמת מעט
ועוד אנשים, הולכים ולא מביטים,
רודפים אחרי הפחד,
לא אכפת להם משירים לא חשובים
אז השמש הכתומה חוזרת אל בין העננים,
והים הירוק והמנצנץ דוהה,
הם לוחשים בעצב:
״כשאין אף אדם שיאזין למנגינתך,
עדיף כבר לא לנגן.״
ולא רואים ילדה קטנה
הלבושה בשמלה כחולה,
ראשה הלבן חסר שיער,
שכן רוצה, בפעם האחרונה,
להאזין למנגינת האושר העזובה.
Z.S
תגובות (16)
וואו.
אני אומרת לך משהוא שמחברת חכמה ביותר אמרה לי פעם.
מוכשרת. מעצבנת. שונאת אותך.
וואו, תודה רבה! :)
וואו, זה ממש יפה! יש מצב שתסבירי לי בעצם על מה זה מדבר? כי אני קצת מתקשה להבין XD
תודה רבה! וכתבי מה בדיוק לא הבנת ואנסה להסביר. (אפילו אני לא ממש מבינה מה כתבתי)
זה כזה יפה Q~Q לכי ותפקידי לי כישרון, את לא יכולה להשוויץ בו ככה. יש קנאים באתר הזה.
וואי, תודה רבה!
את ממש מוכשרת. תשלחי את זה לבחירת העורכים!
וואו, תודה רבה והצעתך שלחתי – מקווה שיקבלו :)
וואו, וואו, וואו.
תודה, תודה, תודה
איך שולחים לבחירת עורכים?
ואו. ממש יפה. מזל טוב על בחירת העורכים.
נ.ב. אני אשמח אם תקראי את הסיפור שלי…
תודה רבה! ואולי אקרא בהזדמנות…
וואוו זה יפיפיה :) ממש אהבתי, את מוכשרת בטירוף!!!
וואו, תודה רבה!
נקודה נכונה וחשובה שצריך ללמד בבתי ספר חח פאק