״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 9

ישבתי שוב באותו המקום..
״אחמ…לוסי״,אמר דילן בחיוך
״היי״,חייכתי
הוא הושיט לי יד והקים אותי
״אז מוכנה לשתות על החיים כמו שצריך?״,שאל בחיוך
הנהנתי והתקדמנו לג׳יפ שלו שכמה חברים שלו היו בתוך
הגענו לאיזה בית ענק,מוזיקה רועשת,הבית מפוצץ
כוסות וריח של וודקה בכל מקום,כמה שיכורים מתים שוכבים ברצפה ומסטולים,זוגות יושבים על ספה ומתנשקים בצורה מגעילה
״פשי דילן חברה חדשה?״,שאל אחד החברים של דילן
״זה יקרה״,קרץ לי
״אני כבר בא בנתיים תשתי משהו ותכירי״,אמר דילן בחיוך ואז הלך
ישבתי על ספה קטנה,בידי כוס וודקה ומסתכלת אל כולם שיכורים
״ואו מזל לי…חברה של דילן לבד״,אמר אחד החברים של דילן וישב לידי
״תני לי למלה לך את הכוס״,קרץ לי החבר השני
״קדימה לוק…לא יפה לתת לבחורה לחכות״,אמר החבר השני
״אני כבר חוזר״,קרץ לי לוק
״אין לך לשון?״,שאל
״אה…״,לא הרגשתי בנוח לשבת לידו הרגשתי משהו רע אבל זרמתי…לאן הגעתי?
״קחי בובה״,לוק נתן לי כוס בחיוך
״תודה…״,אמרתי
״תשתי הכי טוב לשתות קר״,אמר לוק
שתיתי והיה לזה טעם מוזר,שתיתי ומצאתי את עצמי שותה כבר 5 כוסות
שכבתי על הספה ולוק מרים אותי
״קדימה מתחיל המסיבה״,לחש לי וצחק עם חבר שלו

מנקודת המבט של מייקל

״מייקל..״,ליאם נכנס לבית והתקרב
״מה?״,שאלתי שקוע בטלויזיה
״אתה יודע איפה לוסי?״,שאל
״מה אומר לך שאני יודע?״,שאלתי והסתכלתי אליו
״לא יודע…כל הזמן ביחד״,אמר
״ליאם זה ממש לא מה שאתה חושב…לוסי צריכה להשתחרר אני בסך הכל עוזר לה״,אמרתי והלכתי אחריו לכיוון המטבח
״אתה אוהב אותה?״,שאל והתעלם ממה שאמרתי
״מה?״,שיחקתי את עצמי לא מבין
״אל תשחק אותו טיפש…אתה אוהב אותה?״,שאל שוב
״טוב רד מזה…״,התעצבנתי ולקחתי את המפתחות של האוטו
״מייקל רק…תשמור אליה,היא סבלה מספיק״,אמר שניות ליפני שיצאתי
עצרתי לשניה ואז יצאתי,סוגר אחרי את הדלת
שמעתי על המסיבה הזאת שלוסי הולכת ולא יכלתי שלא להרגיש שמשהו טוב לא הולך
נסעתי במהירות למסיבה הזאת
כשהגעתי הבית היה מפוצץ,ראיתי את הבחור שאיתו היא דיברה
״היי..״,תפסתי אותו והוא הסתובב
״מי אתה?״,שאל בקול שיכור
״איפה לוסי?״,התעלמתי ושאלתי
״למה זאת חברה שלך?״,שאל וצחק עם חברים שלו
״כדי לך להגיד לי איפה היא עכשיו או שזה לא יגמר טוב״,תפסתי אותו בעצבנות ואמרתי
״תרגע היא בטח למעלה״,חבר שלו אמר
שיחררתי את דילן ועליתי במהירות
פתחתי את החדר הראשון לא היה כלום חוץ מזוג,דלת שני אין,דלת שלישי
ראיתי כמה בחורים צוחקים חלק יושבים
הסתכלתי וראיתי בחורה…זאת הייתה לוסי,היא לבשה חצאית מיני ואליה הייתה רק חזיה
הבנים היו צמודים אליה והיא לא הייתה היא,היא הייתה מסוממת
״המסיבה נגמרה״,אמרתי בעצבנות ודחפתי את הבחורים שנצמדו ללוסי
״מי אתה?״,שאל אחד מהם שיכור
נתתי לו אגרוף והוא נפל,בגלל שהוא היה מסטול הוא התעלף
״לוסי סתכלי אלי מה הביאו לך?״,תפסתי אץ פניה ושאלתי אותה בעצבנות
היא צחקה ונצמדה אלי
״לוסי״,צעקתי ותפסתי אותה חזק
״מה?..באת להציל אותי שוב?״,שאלה בעצבנות
״מה נסגר איתך?״,שאלתי
״לך תתעסק בחיים שלך ותן לי להנות״,דחפה אותי והלכה לצד שני
״מספיק כבר״,התעצבנתי אליה ותפסתי בידה בחוזקה
היא נבהלה מההתנהגות שלי והסתכלה אלי מובהלת,אבודה ומפוחדת
״בואי הולכים״,אמרתי הורדתי את הג׳קט שהיה עלי ושמתי עליה
תפסתי אותה ויצאנו מהבית
היא הייתה שקטה כל הדרך…
״מה אתה עושה?״,שאלה כשמה לב שלא חניתי מול ביתה
״את מוכנה להגיד לי מה את עושה?״,הסתכלתי אליה ושאלתי
היא סיבבה את ראשה
״לוסי סתכלי אלי…מה נסגר איתך?,למה את ממשיכה להרוס לעצמך את החיים?,מה יצא לך מזה?״,שאלתי אותה בעצבנות והיא הסתכלה אלי בעיינים נוצצות עוד רגע בוכה
״אני..לא יכולה…אין רגע אחד שאני לא נזכרת בכל מה שיהיה,המסיבות,השתיה כל זה גורם לי לשכוח את הסיוט״,אמרה בדמעות
״את לא יכולה לשכוח אבל את יכולה לפחות לעזור לעצמך…,לפחות תני לעצמך עוד צ׳אנס לחיים,על תגרמי לעצמך עוד סבל״,אמר
היא התפרצה בבכי וחיבקתי אותה…

מנקודת המבט של לוסי

התעוררתי בבוקר עם כאב ראש נוראי…לא זוכרת מה היה אבל זוכרת את הרגע האחרון עם מייקל,זה עשה לי כזה טוב לדבר איתו
קמתי לאט וירדתי
שון ישב ואכל
״בוקר טוב״,אמרתי והכנתי לעצמי נס
״בוקר…״,ענה ביבוש
״שון אני…מצטערת,התנהגתי מגעיל״,אמרתי והוא הרים את ראשו
״גם אני מצטער…אני צריך להבין אותך״,אמר
הוא קם והתקרב אלי
בפעם הראשונה מאז שוב חיבקתי אותו וזה כל כך עשה לי טוב…כאילו חזרתי להיות שלמה עם עצמי,כאילו הלוסי של פעם חוזרת..
הוא חיבק אותי חזק וככה ההינו מחובקים במטבח
״ואו איזה טוב זה לקום בבוקר ולראות את שני הילדים היפים שלי מחובקים״,אמר אבי בחיוך וחיבק את שנינו חזק…