שקרניות קטנות פרק 2
נקודת מבט אבישג:
"תוריד את האקדח" צרחתי
"תוריד את האקדח, אני מתחננת בפניך" אמרתי בקול מפוחד ומתוח
האיש במסכה אמר "אז תחזירי לי, תחזירי לי את מה שאת חייבת לי"
"אני נשבעת לך,אני נשבעת לך שזה לא אצלי" אמרתי בקול של בכי
"אני לא מאמין לך" וירה בי
לפני שעתיים:
שיעור היסטוריה, השיעור הכי משעמם שקיים אבר…
כל השיעור הייתי שקועה במחשבות של, האם לדבר עם אחי?, להסביר לו שאני כבר ילדה גדולה?, להגיד לו שהוא כולה גדול מימני בשנה והוא אמור להיות אח ולא אבא?
שמעתי את הצרחה של המורה "גברת אבישג…"
התעוררתי מהחלום בהקיץ ואמרתי בקול מבויש "מה המורה?"
המורה אמרה בקול עצבני "את יכולה לענות לנו על השאלה"
ואמרתי בקול מפוחד "איזה שאלה?
ואז כל הכיתה צחקה
והמורה צעקה "שקט!!!"
וכולם שתקו
המורה אמרה בעצבים "אבישג למחר תכיני עבודה, עבודה על מה שלמדנו כל השיעור"
ועשיתי פרצוף נאנח…
ואז היה צלצול.
אני וטל הלכנו לקפיטריה
והמוכר שאל "מה תרצי גברת?"
ואמרתי לו "שניצל עם צ'יפס"
ואז הוא שאל "ומה לך?"
וטל אמרה "מה שהיא לקחה"
והמוכר אמר בקול מצחיק "קחו בנות"
שאלתי אותו "כמה עולה?"
והוא אמר "עשרים שקל…"
ואז אמרתי בקול חמוד ומתחנן "אפשר עשר שקל במקום עשרים?"
ואז המוכר אמר בקול עצבני "נו טוב…"
ואני וטל צחקנו
באמצע שאני וטל אכלנו הייתה לי הודעה שבה היה כתוב: "אני יכול למצוא את ההורים שלך, בואי לגינה עוד עשר דקות"
טל שאלה אותי בקול חשוד "מי שלח הודעה?"
ואמרתי בקול מפוחד "סתם הודעות של חנויות בגדים,שונאת את ההודעות האלה"
מה לעשות?איך אני ילך באמצע השיעור?אני לא יכולה פתאום להיעלם!!!. המורה במילא כועסת עליי איך אני יתחמק?, ואז עלה לי רעיון
עשיתי כאילו קיבלתי סחרחורת וכאילו אני עומדת ליפול\
וטל שאלה בבהלה "שווג מה קרה?"
אמרתי בקול צרוד "לא יודעת, יש לי פתאום סחרחורת"
טל אמרה בקול מבוהל "את בסדר?להביא לך מים?"
אמרתי בקול של בכי "לא, לא אני פשוט רוצה הביתה"
התקשרתי להורים שלי והלכתי לגינה איפה שקבעתי עם האיש בהודעה
ואז שמעתי קול צרוד ומפחיד ועמד מולי איש עם מסכה שחורה
"היי שוגה"
שאלתי בבהלה "מי זה?מי אתה?איך אתה יודע איך קוראים לי?"
"אני בסך הכל רוצה את הדבר שלי" הוא אמר בקול מפחיד
שאלתי בקול לחוץ "איזה דבר?מה אתה רוצה מימני"
ואז הוא כיוון אליי את האקדח
"תוריד את האקדח" צרחתי
"תוריד את האקדח, אני מתחננת בפניך" אמרתי בקול מפוחד ומתוח
האיש במסכה אמר "אז תחזירי לי, תחזירי לי את מה שאת חייבת לי"
"אני נשבעת לך,אני נשבעת לך שזה לא אצלי" אמרתי בקול של בכי
"אני לא מאמין לך" וירה בי
תגובות (3)
מה?!? תמשיכייייי
יש שיפור גדול, ואני בטחה שאת רואה אותו ומרגישה אותו. עדיין אפשר להוסיף.
כשהתכוונתי להוריד את הנקודותיים התכוונתי לשנות את הסדר של זה, לא פשוט להוריד את הנקודותיים ולהשאיר את זה ככה. עדיין חסרים תיאורים אבל את בדרך הנכונה.
תמשיכי בהתמדה,
ביקורת בונה בע"מ.
טיפ #1: אני שמחה שלקחת הערות מתגובות הפרק הקודם, אבל במקום לעשות דו-שיח עם נקודותיים פשוט הוספת 'ו' ו-'אז'. לא ככה מנהליים שיחה ספרותית טובה. אם תשימי לב לזה, בספרים אף פעם אין את זה.
אני בטוחה וסמוכה שקראת ספרים בחייך, את יודעת שלא כותבים ככה שיחה.
טיפ #2: למרות שלקחת הערות מתגובות הפרק הקודם, עדיין לא יישמת את רעיון התיאורים.
בינתיים הסיפור נראה ממש מעניין, אני מקווה שתיישמי את ההערות ותמשיכי!