שקרניות קטנות פרק 1(:
נ"מ אבישג:
בן:"שווג קומי
אני:"תעוף לי מהחדר,תן לישון"
בן:"אבל את תאחרי"
אני:"בן אני נשבעת לך אם אתה לא עף לי מהחדר תוך 5 שניות אתה מת!!"
בן:"טוב טוב אבל אחרי זה אל תבכי לי שאת מאחרת"
אני:"בן?"
בן:"מה?"
אני:"אתה רואה את הדלת שמה בפינה?"
בן:"כן"
אני:"אז תעוף מפה"
בן:"טוב טוב כלבה"
אני:"מפגר"
בן:"סתומה"
אני:"שחצן"
בן:"חנונית"
אני:"אחותך חנונית"
בן:"הנה אפילו את מודה את אחותי ואת חנונית"
אני:"יואו ילד קקה תעוף מפה"
בן:"בסדר בסדר"
לקחתי את האייפון ובדקתי מה השעה
אני:"פאק שעה 7:40"
קמתי מהר צחצחתי שיינים עשיתי מחליק ולבשתי גינס קצר,חולצת קשירה תכלת,נעלי בובה לבנות ולקחתי תיק ואייפון וירדתי למטה
בן:"הנה הפרינססה קמה"
אני:"סתום כבר מפגר"
בן:"את לא יכולה דקה אחת בלי לקלל הא?"
אני:"למדתי מהמאסטר"
בן:"נכון אני באמת מאסטר תודה תודה(:"
אני:"אמרתי לך שאתה שחצן.."
בן:"מודה באשמה"
אני:"יאללה לך לך דפוק"
בן:"חח סתומה קחי הכנתי לך סנדוויץ"
אני:"איכס עם מה זה?"
בן:"לא אומרים איכס על אוכל, וזה עם שוקולד(:"
אני:"אבל זה לא אוכל, ומה שוקולד אתה כל בוקר מכין לי שניצל מה קרה עכשיו?"
בן:"זה מה שקורה שלא קמים מוקדם"
אני:"טווב אין לי כוח לחפירות האלה שלך, תביא תביא תסנדוויץ"
בן:"חח קחי"
שמתי את הסנדוויץ בתיק ויצאנו החוצה
המשך יבוא..(:
תגובות (23)
שלום שוב. אני רואה שהעלאת הפרק הסתדרה לך סוף סוף.
יש טעויות שכדאי שאספר לך עליהם. אני יודעת שאת יכולה להשתפר אז אשתדל עבורך להמעיט ב-"עקיצות והעלבות".
דבר ראשון, הסתכלי על הטקסט שלך. אין תיאורים כלל. זה שאת הכנסת את המראה ואת ההתנהגות בפתיחה לא אומר שאת לא יכולה להוסיף אותם גם בפרקים. תמיד צריך. את כל הטקסט את כתבת כדו שיח אחד גדול בעזרת נקודותיים. מציעה לך להוריד את הנקודותיים ולהחליף את כל השיחה בצורה אחרת לגמרי, שתעשיר את הטקסט.
אני דיי בטוחה שאת מבינה למה אני מתכוונת. אם תרצי אני אתן לך דוגמה מאוחר יותר.
מציעה לך להפסיק עם הקללות ולא להוסיף "חח". מוריד מערך הכתוב.
תודה רבה,
ביקורת בונה בע"מ.
חח תודה וכן באלי דוגמא
ואם אני לא יכתוב חח אז איך אני יתאר שהם צוחקים?
תכתבי, צחקתי
תפתחי ספר, תראי איך הוא כתוב. אז בלונדי לא תצטרך לתת לך דוגמא.
את פשוט יכולה לכתוב שהם צחקו. נגיד: 'היא צחקה. צחוק תמים ויפהפה. זה גרם ללב של אדוארד לדפוק בחזקה'. זה סתם הדבר הראשון שעלה לי לראש, אבל את מבינה למה אני מתכוונת.
'הצצתי מבעד לשמיכה באיטיות ונאנחתי כשראיתי את בן. שערו השטני היה מסורק ויפה כמו בכל בוקר ועיניו השחורות הביטו בי. גלגלתי את עיניי וכיסיתי את עצמי בשמיכה בזמן שמלמלתי בכעס. "אבישג.. קומי." הוא אמר בקול סבלני במיוחד.
תמיד בכל בוקר אותו הסיפור. לפעמים כבר נמאס לי שהוא לא יכול להניח לי לנפשי ולהתנהג כמו מישהו לגילו ולא בתור אבא שלי. אבל הוא לא יבין. הוא אף פעם לא יבין.
"תעוף מכאן." אמרתי בכעס ומשכתי את השמיכה עוד יותר. הוא התחיל לצחוק מהניסיון העלוב שלי ונאנחתי בכעס בשנית.'
הבנת? זה גם סתם משהו שעכשיו כתבתי מהר.
זה יפה מאוד.
תודה רבה.
אופס. רציתי לכתוב את זה לסיפור אחר…
אבל בעיקרון אני מסכימה עם כולם. רק תנסי יותר ואת תצליחי.
תתעלמו ממני…
זה קורה לכולם. גם לי זה קרה בסיפור אחר. עכשיו ראיתי שכתבת את התגובה שרצית לסיפור שכנראה רצית לכתוב את התגובה הזו מלכתחילה.
ותודה רבה, מיכל.
אוקיי
לדעתי את לא חייבת להוריד את הקללות. זה סך הכל מתאר חיי יום יום של הרבה מאיתנו.
לגבי הסיפור – אני מסכימה שאת צריכה להוסיף דברים נוספים חוץ מהשיחות בניהם.
נגיד מי זה בן (נכון שהוא אח שלך, אבל זה לא מספיק), מי את, מה הפרש הגילאים בניכם ועוד ועוד דברים שעשויים להוסיף עניין בסיפור.
חסרים לך פסיקים! לאן הם נעלמו? ובכלל, פה ושם חסרים לך סימני פיסוק אחרים. גם סימני פיסוק מוסיפים עניין ורגש.
נגיד במשפט שכתבת: "בן אני נשבעת לך אם אתה לא עף מהחדר תוך 5 שניות אתה מת!!"
אז קודם כל, אי אפשר לכתוב שני סימני קריאה. אפשר אחד או שלושה.
ודבר שני, יש לך סימני פיסוק להוסיף במשפט הזה… אני הייתי כותבת את זה ככה:
"בן, אני נשבעת לך! אם אתה לא עף מהחדר תוך חמש שניות, אתה מת!!!" זה גורם לקוראים לקרוא את המשפט אחרת ולהעביר את הרגשתה של הדמות.
בנוסף, אי אפשר להוסיף סמיילים בסיפור. כמו שכתבת "וזה עם שוקולד(:"
דבר אחרון, אין דבר כזה בספרות להכפיל אותיות.
זהו בערך. (:
זה גם לא תקין לכתוב יותר מסימן קריאה אחד. זה שאנשים עושים את זה, זה לא אומר שזה תקין.
אווקיי אה ותראי את ההקדמה שמה כתוב את הגילאים והכל על הדמויות כנראה את לא ראית..
ואת כן צריכה להוריד קצת מהקללות. לפי דעתי בכל אופן…
אפשר לכתוב עם שלושה סימנים ועם אחד. זה כן תקין. לחלוטין.
ולדעתי היא לא חייבת… ><
בהקדמה כתוב בן כמה בן ואיזה גיל אבישג ומי החברים שלהם והסיפור חיים שלהם כתוב שמה הכל
גלוש, התמונה שלך♥♥♥ *~*
ביקורת זה מושלם מה שכתבת יואו איזה יפה
תודה רבה. אני מקווה שעכשיו את מבינה.
אני בטוחה במאה אחוז שגם את יכולה לכתוב ככה. רק לנסות ולא להתייאש ו-"לחפף". אני סומכת עלייך ואעקוב אחרי הסיפורים שלך לזמן רב. אני פה לעזור.
לגמרי מסכימה עם ביקורת בונה, תיאורים תמיד מוסיפים, ואם את לא בקטע של רגעים עמוקים ואיטיים (כמו שביקורת עשתה כשנתנה לך דוגמא לתיאורים טובים- שממש אהבתי דרך אגב), את יכולה פחות להתעסק בתיאורים "חלומיים". הספר שאני מציעה כדוגמא לסיפור מעולה בלי "שפה גבוהה" זה 'איזי'. קונים אותו בצומת ספרים, ספר של תמרה וובר. מאוד טובה. הספר מתאר מספיק אבל לא "מפנטז" את הדברים.
אני מכירה אותך מאיפשהו? (חחחח בדיחה פרטית. תכנסו לפרופיל שלה ותבינו)