הנוסע בזמן- פרק 7

פרק 7: העבר..
צ'רלס ישב שם, על הכיסא במרתף, ללא ידיעה מה קורה עם בנו, אם הוא חי או לא? "אני נשבע לך אני יהרוג אותך!!" צעק צ'רלס, 'טיי, תקשיב לי.. אתה שומע אותי?' ניסה צ'רלס לתקשר עם טיי ללא הצלחה.
לפני 13 שנים…
"אימא לאן אנחנו הולכים?" שאל טיי, הוא רעד מהקור שהיה בחוץ, אביו נסע ואימו ישבה איתו מאחורה והיא חיבקה אותו כול הנסיעה, הם ירדו בפתח של בית האומנה, אימו התכופפה לגובה של טיי והתחילה לדבר: "טיי, אנחנו אוהבים אותך. אל תשכח את זה. אולי יום אחד תבין באמת למה עשינו את זה.." היא נשקה לו על המצח והלכה אחורה, "בן שלי.. אני אוהב אותך" אמר צ'רלס ולפני שהלך הוא דפק על הדלת, הוא חזר חזרה לאוטו, ולפני שנסע, טיי אמר לו: "אבא אל תלך.. אני יהיה ילד טוב אני מבטיח" אמר טיי והתחיל לבכות. "הלוואי והיית סולח לי בן שלי" אמר צ'רלס ונסע. אנה בכתה באוטו וטיי כבר לא ראה אותם, ארנולד פתח את הדלת, הוא אמר: "איפה ההורים שלך ילד?" שאל ארנולד, "הם אמרו לי שהם אוהבים אותי" אמר טיי וניגב את הדמעה שלו.
בינתיים הם נסעו, "את יודעת שזה לטובתו.. אם לא הם היו מוצאים אותו" אמר צ'רלס. "אני יודעת, אז למה זה כזה קשה לי להבין את זה?" שאלה אנה, "כי הוא הבן שלנו" אמר צרלס, לפתע הופיע בן אדם ליד הכביש, צ'רלס מיד עצר ואז הבן אדם התחיל רוץ לעבר המכונית, צ'רלס עמד לנסוע אחורה, אבל הופיע עוד בן אדם מהצד השני, וכך המון אנשים היו מסביב המכונית. "צ'רלס!!!" צעקה אנה בגלל שפתחו את הדלת ולקחו אותה, "אנה!!!" צעק בחזרה צ'רלס, הוא יצא מהרכב והתחיל להרביץ לאנשים, אבל הם היו יותר מדי. הם עילפו אותו וגם את אנה.
אחר כך הם שמו אותם במכונית טנדר שחורה וכיסו להם את העיניים, "צ'רלס אני פוחדת" אמרה אנה. "אל תדאגי אני ישמור עלייך. ושלא משנה מה אל תשכחי שהבן שלנו יבוא להציל אותנו." אמר צ'רלס אנה נשענה על כתפו של צ'רלס ונרדמה.
הם התעוררו בתאים שונים, בצד אחד צ'רלס ובצד השני אנה, "איפה הוא?" שאל קול נמוך את צ'רלס. הייתה לו מסכה על הפנים, "איפה הוא??" שאל שוב רק שהפעם נתן אגרוף בפנים שלו, "לא אכפת לי, אני לעולם לא יספר לך" אמר צ'רלס, "אפילו לא בשבילה?" שאל הקול הנמוך והפעם הוא הוציא את אנה מהתא וכיוון עליה אקדח. "אוקיי אני יספר לך!" אמר צ'רלס. "וכדאי לך שזה יהיה נכון" אמר הקול הנמוך. "הוא.. בבית האומנה, בעיר תל אביב שדרת בנימין, עכשיו תעזוב אותה!!" צעק צ'רלס. "יופי.." אמר צ'רלס וירה בה, היא נפלה על הרצפה וצ'רלס צעק "לאאא" הוא חזר על זה מספר פעמים. "אנה תתעוררי" אמר צ'רלס, והתחיל לבכות. "תתעוררי!!" צעק צ'רלס ולבסוף הוא הבין שהיא מתה. "חתיכת חרא!! אני יהרוג אותך אני נשבע לך!!!" צעק צ'רלס.
אנה התעוררה בחדר לבן, היה בו רק טלוויזיה אחת גדולה, וטלפון שבו היא יכולה לדבר עם טיי, היא לקחה את הפלאפון והתחילה לדבר בחלומות שלו: "תציל אותנו.. אנחנו זקוקים לך" אמרה אנה לטלפון בכול יום ב23:00 בלילה.
היא נותנת לו רמזים כיצד להגיע לצ'רלס, אבל היא כבר לא חיה יותר. היא רק יושבת שם מתבוננת בבן שלה גדל וגדל לנער שהוא היום.

לאחר 13 שנה…
"אני נשבע לך אני אהרוג אותך" צעק צ'רלס שוב. "איך תוכל להרוג אותי אם אתה תקוע בתא העלוב והמסכן הזה.. עכשיו תצטרך לחיות עם זה שהבן שלך עומד למות בגלל שאמרת לנו היכן הוא נמצא" אמר הקול הנמוך הוא צלצל למארי, "נו כבר הרגת אותו?" שאל, "עדיין לא.. הוא יודע שאני איקס, הוא מתרחק ממני" אמרה מארי, "לא אכפת לי, מצידי תכנסי לחדר שלו ותירי בו, פשוט תהרגי אותו" אמר הקול הנמוך. "אוקיי אדוני" אמרה מארי.
"הנה אני על הגג" אמר טיי לפלאפון, בקו השני היה הקול הנמוך, הוא אמר שאם הוא לא יהיה על הגג הוא יהרוג את צ'רלס. "עכשיו אני הורגת אותך" אמרה מארי שהייתה מולו, היא כיוונה עליו אקדח, וירתה בו שלושה יריות. הוא מעד ונפל מהגג. "טיי, לאאא" צעקה קיילה שרצה עליו, גם ג'פרי רץ עליו, וארין וגם כול הילדים בבית האומנה באו כדי לראות מה קרה לטיי, "הוא מת" אמרה קיילה והתחילה לבכות, "הוא מת!!!" אמרה שוב.