סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 46

פרק 46
הלכתי לחפש אותו בכל בית הספר, איפה לא הלכתי לחפש אותו ? 
במחששה. 
הלכתי למחששה וראיתי אותו שם.
הוא הסתכל אליי לרגע, ואחרי זה השפיל את המבט חזרה. 
לא יצליח לו כל בילבולי השכל הזה !
״הגיעו לאוזני שמועות שהרבצת לחברה שלי ?״ שאלתי בעצבים והתקרבתי אליו בצעדים גדולים. 
״פחח חברה שלך, לאיפה נסחפנו ?״ הוא שאל וגיחך. 
״אם אתה לא רוצה לחטוף מכות יותר מה שאתה תחטוף עכשיו. אז תרגיע את הפה שלך !״ אמרתי ואוטומטית הרגל רעדה לי. 
״אתה ? תרביץ לי ? מרוב שאתה גונזילה נגיעה אחד ואתה נופל״ הוא התחכם 
כוסעמווווו. 
קפצתי אליו בבוקסים. 
כל שנייה מישהו התהפך אחד על השני. 
שמעתי קולות עידוד מהצד. 
לרגע הסתכלתי, וקלטתי ילדים מסתכלים אלינו ומעודדים. 
לא הייתי בפוקוס, והרגשתי משהו פוגע לי באף בחוזקה ומשהו נוזל. 
בדיוק כשבאתי להחזיר למזדיין, הוא הורם ותוך שנייה שכב על הרצפה. 
הסתכלתי קדימה וראיתי את שי. 
״יחתיכת מזדיין, רב מכות ולא קורא לי ?״ הוא שאל והושיט לעברי יד. נעזרתי בידו בשביל לקום. 
״מה הסיפור שלו ?״ שי שאל והסתכל על ליאור שכוב ברצפה חסר הכרה. זה לחמש דקות ככה… לא. משהו גרוע. 
״הוריד לחברה שלי כאפה !״ אמרתי ורק מלהיזכר בזה התעצבנתי שוב. 
״מזה ?!״ הוא שאל בשוק ונתן בעיטה או שתיים לליאור.
״איפה היא ?״ 
״בכיתה !״ עניתי ושתינו באנו לחזור לכיתה. 
״תחזרו למקומתיכם !״ המורה אמרה והניפה אצבע לעברנו. 
״או-קיי.״ מלמלתי וחזרתי צעד אחורה. 
״מה קרה לו ?״ היא שאלה והצביעה על ליאור. 
״אליפון קטנטן. את יודעת בקטנה !״ שי אמר ונתן לי כיף. 
״שלושתיכם, למשרד המנהל. עכשיו !״ היא צרחה, ופנתה לאחרים ״אתם ! להתפרזר !״ 
ואני ושי הלכנו לכיוון המשרד של המנהל. 
״קחו אתכם גם את הליאור !״ היא צרחה לנו. 
״לא נוגע בגרוטאה הזו, כדי לא להדבק במחלת מהבית לבנות !״ אמרתי במבט נגעל. 
״אבי !״ היא רצחה אליי. נאנחתי והחזקתי בגועליות את ליאור, ואיתי שי. 

״עכשיו, נצתרךלחכות עד שהוא יקום !״ המנהל אמר בעצבים והביט לעבר ליאור שעדיין היה מעולף. 
אחרי כמה זמן, ההומו התעורר. 
״תגיד, כמה זמן צריך להתעורר ?״ שאלתי אותו בהתחכמות ונתתי לו כאפה בעורף. 
״אבי !״ המנהל צרח אלי. 
״סליחה באמת שזה הגיע לו !״ אמרתי בציניות. 
״אתם מוכנים לספר לי מה קרה ?״ 
שלושתנו שתקנו. 
לא היה לנו מה לומר. איך להסביר. 
״כן, אבי,״ המנהל פנה אליי. 
״מה אני ראשון ?!״ שאלתי בעצבים. 
״אבי !״ 
״הדפוק הזה העז להעיף יד על חברה שלי !״ אמרתי והבטתי בליאור. 
״היא אמרה משהו לא במקום על אבא שלי !״ ליאור התגונן. 
כוסאחתוו !!!
״ואתה שי, למה אתה מעורב ?״ המנהל פנה אל שי. 
״פחח… זאת אחותי !״ הוא אמר ואז פנה אל ליאור. ״וואלה, יזבל בטחתי בך שתשמור עליה.. אבל זבל נשאר זבל !״ 
״שלושתיכם מושעים לשבוע !״ המנהל אמר והתחיל להקליד משהו במחשב. 
הוא הדפיס 3 עותקים ושם בתוך מעטפה. 
״קחו, תנו להוריכם !״
״פשייי איזה השקעה !״ אמרתי. 
״על מה שאמרת, יש לך היום ריתוק בסוף היום״ 
״כוסאמאש׳ך״ אמרתי בעצבים ויצאתי. 

-מנק׳ המבט של זוהר- 
היה צלצול לסוף היום. 
כל היום חיפשתי את שי ואת אבי. 
את ליאור… לא היה לי חשק בכלל לראות אותו !!! 
״היי !״ אור רץ לעברי. וואי, הרבה זמן לא דיברת איתו !!! 
״היי,״ מלמלתי וחיבקתי אותו. 
״אוקיי״ הוא אמר באיטיות… התנתקתי מהחיבוק. 
״מי את ומה עשית לזוהר ?״ הוא שאל מגן אליו אם הספר. 
״דפוק !״ מלמלתי וצחקקתי. ״אני סך הכל צריכה נחמה !״ 
״אוקיי…״ הוא אמר וסובב אותי אליו. ככה שאני אביט בו. ״מי עשה לך את זה את צריכה נחמה ?״ 
״אף אחד !״ אמרתי והלכנו לעבר ביתי. 
״אז מה עובר בחיים ?״ זרק שאלה. 
״הכל אחלה.. אה.. יש לי חבר !״ קפצתי. 
״פשיייי !״ הוא אמר בחיוך. ״סוף-סוף יש לך חבר מכוערת !״ 
״אחותך מכוערת !״ התעצבנתי בצחוק. 
״צודקת,״ הוא אמר.
״ומי המלך שזכה בך ?״ שאל. 
״אבי,״ עניתי. 
הוא צחק בקולי קולות ״איך ידעתי שזה הסוף יקרה !״ 
״טוב אחשלו, ביוששש !״ אמרתי ורצתי לתוך הבית.
ראיתי את שי ואת אבא יושבים בספה. 
שי נראה לחוץ, ואבא נראה אטום. 
״אבא !״ לא התייחסתי למצב ורצתי לחבק אותו. 
מה שהיא מוזר, שזה הוא לא חיבק אותי חזרה. 
״איפה אמא ?״ התעלמתי ושאלתי. 
״כדאי שתשבי,״ אבא אמר. 
התיישבתי ליד שי בחושדנות. 
״כשאמכם הולידה את התינוק,״ הוא התחיל להגיד. ״היו לה שתי אפשרויות.״ 
״אל תגיד לי שזה מה שאני חושבת שזה !״ אמרתי והתחלתי לרעוד. לא. זה לא זה !!! בבקשה !
שי חיבק אותי חיבוק צדדי, גם הוא מפוחד. 
״נתנו לה שתי אפשרויות״ אבי המשיך ושתק לרגע. מבטו נראה אבוד מרגע לרגע. ״או שהיא מולידה את התינוק, והיא תמות. או שהיא מפילה את התינוק. והיא החליטה את האופציה הראשונה.״ 
אט-אט התחלתי להישבר. 
לה עמדתי בזה. אמא שלי, אמא שלי מתה.