קבורה.
שתיקה.
היא אופפת אותך.
היא נמצאת בתוכך.
שש, הקשיבו לשתיקה
לקרקוש הצרצרים..
לפעמים אומרים שהשתיקה מתוקה,
אבל לפעמים?היא מטריפה לך את החיים.
חיים?
או שמא נקרא לזה מוות?
אפילו בתוך המים,
אפשר לשמוע מדי פעם גם דגים מתנוענעים.
והשתיקה.. כבר נמאס ממנה.
תלך כבר! אתה צועק.
אבל זה לא איש, או חיה שאפשר לצעוק לה 'קישטה'.
ואתה כבר מתחיל לראות את החושך שבוהק.
ואני מתחננת לקולות, ואין תגובה.
כי תמיד שוררת פה דממה,
שאני קבורה מתחת לאדמה.
תגובות (3)
יפה
זה יפה ועצוב :[ יש לך כתיבה מדהימה
זה יפה!