היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 28-

עונה 2 פרק 28:

-נקודת מבט אגם-

"טוב.." אמרה אימא ויצאה לחצר.
התקדמתי לעבר אביב ,עשיתי פרצוף כועס והנחתי את ידי על מותני.
"אני פשוט אוהב אותך,מת עלייך" אמר אביב ונישק אותי נשיקה ארוכה.
"אגם?" קרא לי מאור, התנתקתי מאביב
"מה עכשיו?!" התעצבנתי
אביב גיחך.
"אתם באים?" הוא שאל וראשו הציץ מהפתח
"אין לי כוח" עניתי "לך אתה" אמרתי לאביב ונשכבתי בחזרה על הספה.
"אם את לא באה ,אני לא בא" אמר אביב
"ביי" קראתי ודחפתי אותו
הוא צחק והלך.
ואני?
אני נרדמתי.

—

התעוררתי כשהרגשתי נשיקה קטנה על שפתיי.
הרגשתי את גופו של אביב עליי.
הרגשתי את הנשימות שלו על פניי.
הוא התחיל לשחק לי בשיער.
"מה קורה?" הוא אמר כשראה שהזזתי קצת את גופי,
נתפס לי הגב…
פקחתי את עיניי.
מוזר,האור עדיין דולק…
הפנים של שנינו היו צמודים.
"היה טוב עד שבאת" עניתי
"אאוץ' " צחק אביב בשקט "ולמה זה?" שאל
"כי נתפס לי הגב" עניתי
"ומה הקשר אליי?" הוא צחק שוב בשקט.
"למה אתה צוחק בשקט?" שאלתי ללא הבנה
"את רוצה שאני אעיר את כולם?" הוא שאל בחיוך
מה להעיר?
רגע, יש מצב שהוא העיר אותי באמצע הלילה?!
אביב צחק לנוכח מראה פניי.
הוא כל-כך הולך לשלם על זה.
ועל השמלה.
סובבתי את ראשי כמה שיכולתי לאחור והסתכלתי על השעון הגדול.
השעה- 12:43.
הוא הולך למות.
החזרתי את מבטי אל אביב והסתכלתי עליו בפרצוף כועס.
"מה?" הוא צחק
"עכשיו רבע לאחד. בלילה" אמרתי והדגשתי את המילה האחרונה
" ו…?" הוא שאל
"מה אתה מעיר אותי?" התעצבנתי וניסיתי להרים את גופו ממני
"לא הערתי,נישקתי אותך" אמר בהתחכמות
"ומה יצא מזה?" אמרתי
"מה יצא מזה?" הוא שאל והפך אותנו,
ככה שאני עליו.
"שהערת אותי,זה מה שיצא" אמרתי וקמתי ממנו.
"מה הולך פה?" שאלתי בצחקוק כשראיתי שעל הרצפה בסלון יש מזרונים.
על מזרן אחד ישן רועי.
על המזרן השני ישנו ליאור ומאור,מחובקים, וכך גם שיר ואופק.
"כולם ישנים.זה מה שהולך פה" ענה אביב בצחקוק
הלכתי בין המזרונים,מנסה לא לדרוך על אף אחד.
מה שלא כל-כך הלך לי…
דרכתי על הרגל של מאור ובמזל הוא לא התעורר.
אביב התאמץ שלא לצחוק בקול.
הגעתי למטבח ופתחתי את המקרר.
מה אני אשתה?
לקחתי ספרינג,תות-בננה.
מתה על זה…
"לא" שמעתי קריאה מהסלון,אביב.
"כן" אמרתי באותו טון ומזגתי לכוס.
"רוצה גם?" שאלתי
"לא, וגם את לא" ענה אביב והסתכל עליי במבט אזהרה
"אתה לא,אני כן" אמרתי והתקדמתי לסלון,אביב התקדם אליי
"לא" הוא אמר וניסה לחטוף לי את הכוס מהיד.
בשנייה האחרונה משכתי את היד,אבל המיץ נשפך.
על מאור וליאור.
אופס!!!!!!!!
מאור קם מיד ואחריו גם ליאור.
"מה יש לכם?" שאלה ליאור בשקט,עוד מתעוררת
"תות בננה? מאיפה זה הגיע?" שאל מאור בעצבים
"אגם" , "אביב" אני ואביב אמרנו באותו זמן
"טוב,זה לא מעניין אותי,שניכם מתים מחר בבוקר" אמר מאור בעצבים ולקח את ליאור למקלחת כדי לשטוף את הרגליים.
אני ואביב גיחכנו.
"אנחנו עומדים למות,אוי לא!" אמרתי בשעשוע
אביב התפרץ בצחוק,נשכב על הספה ומשך אותי אליו,עליו.
"בקצב הזה אתם באמת עומדים למות " קרא מאור בעצבים עדיין
"שששש…." השתקתי אותו
הוא לא שמע.
פתאום נכבה האור.
"דווקא עכשיו האור מתכבה" קרא מאור בעצבים
אני ואביב התחלנו לצחוק.
"לילה טוב!" קראתי כשאני ואביב הפסקנו לצחוק וירדתי מאביב
"לילה טוב…" לחש לי אביב,נתן לי נשיקה קטנה בשפתיים וחיבק אותי.
נרדמנו.