ממלכת אפיליה פרק-4
נ.מ- טוביאס
העבודה על המחנה לקחה מאט זמן, ג'יירו יודעת לעבוד טוב יחסית למישהו שכנראה לא יצא למסעות ברחבי הארץ. אביה נראה שומרני ואובססיבי לגבי שלומה של ביתו.
"תגיד טוביאס, איך קוראים לדביבון שלך?" זה הייתה ג'יירו. היא סיימה לקשור את האוהל האחרון למקומו ושיחקה עם חתיכת חבל קטנה בין אצבעותיה הדקות.
"פים, קוראים לו פים." אמרתי והוא תיפס על כתפי והתיישב.
"אוקי, תודה טובי. זה בסדר שאקרא לך ככה נכון?" היא שאלה מפתלת את החבל לקשר מסובך ופורמת אותו בשניות.
"בטח, ככה קוראים לי בבית. תגידי, את יצאת כבר למסעות בעבר? את נראית מנוסה יותר מרוב האנשים בקבוצה שלנו." אמרתי והרמתי מבט לעבר מארוול ומינו שהיו עסוקים עדיין בהדלקת המדורה לאוכל.
"האמת שלא. אבל תמיד ראיתי אנשים במסעות בכדור הבדולח של אבי ובלחשי חיזוי של הכוהנים האחרים." היא אמרה בלי להרים את מבטה מהחבל.
"למה אתה שואל?" היא קמה ממקומה והחלה להתקדם לכיוון מינו ומארוול.
"סתם, עניין אותי." היא הזיזה את מינו ממקומה והדליקה את האש בעצים שדון וערפל הביאו תוך כמה רגעים.
"קדימה הגיע הזמן לתוכניות למחר" אמר דון והתאספנו ליד המדורה הדולקת.
"מחר אני מצפה שנתעורר בזריחה, נפרק את המחנה תוך חצי שעה ונצא לדרך עד שנגיע לעיר הקרובה, איבור. כשנגיע לשם, נמצא את הכוהן של העיר ונודיע לאביך על הגעתינו" הוא פנה אל ג'יירו שהנהנה קצרות. פים זחל מטה מכתפי והתקדם לעברה.
"טוביאס, קח את החיה שלך למקום אחר לא בטוח להשאיר אותה ליד האש." אמר דון בתקיפות.
"זה בסדר, אני אחזיק אותו" אמרה ג'יירו והרימה אותו לחיקה.
"טוב בנתיים נבסס משמרות של שמירה על המחנה. אני אקח את המשמרת הראשונה אחר כך אעיר את ערפל לשמירה שנייה, את מינו לשמירה שלישית ואז ג'יירו לשמירה אחרונה. כל אחד שומר שעתיים כך שיהיו לכל אחד שש שעות שינה." אמר והם הינהנו.
"מה איתי וטוביאס?" אמר מארוול ודחף את משקפיו במעלה אפו.
"אני מעדיף שתשנו הרבה כי אתם תצתרכו להתעורר מחר לפני כולם להכין את הלחשים שלכם." מארוול הנהן ואני קמתי ממקומי. "בנתיים אעזור בבישול. אין לי הרבה מה לעשות כיוון שהלחשים שלי הם בעיקר לחשי הסוואה שהתלטי מוקדם יותר על המקום ואיני עייף בכלל." דון קם גם כן ולחץ את ידי.
"עבודה טובה כולם." אמר והלך לכיוון האוהל שלו ושל מארוול.
אני ומינו בישלנו והאחרים ישבו ודיברו, ראיתי את ג'יירו משחקת עם פים שניסה לתפוס את חתיכת החבל שלה. חייכתי וחשבתי, מחר יום חדש להרפתקה מוצלחת.
תגובות (0)