שוב

כשאת מדממת מבפנים, הכל עוצר
כל הדם על הידיים
נשאר לנצח נצחים
כתם על שרוולייך

הראש עסוק במחשבות
העבר וההווה פתאום מתבלבלים ומבלבלים אותך
את מבינה שכלום לא הולך
את שומטת את ידייך

מתייאשת
עוברת לאחרים
"שאחרים יסבלו" את חושבת
את סבלת מספיק
את מבינה שהדם יעבור למישהו אחר

את מנקה את דמעותייך
מנסה לחשוב בבהירות
לא מצליחה להתרכז
את שוב דופקת לעצמך

שוב מכות
שוב צעקות
שוב אכזבות
שוב שאלות

שוב שיחות
שוב תחקורים
שוב כדורים

את עוברת לשלב הבא
מכה בחוזק
בעוצמה, את כל מי שבסביבה
רואה שהם לא נבהלים
הם לא מרגישים ….

שוב את מבינה, שמכאן, אין דרך חזרה.