הנוסע בזמן- פרק 2

פרק 2: הקודים
ואז המיטה התחילה להתנדנד מעט, כמו הכיסא הזה של הזקנים, אז ככה ולפתע המיטה נעלמה וטיי נפל אל מערה. הוא שפשף את ראשו מעט והוסיף "אוץ' ". הוא הסתובב טיפה במערה, הביט בכול היומנים שהיו מנוחים בבלגן על המדפים, ולכולם הייתה בכריכה את הסמל של המפתח. 'טיי, תלחץ play' אמרו הקולות המהדהדים שוב בראשו, הוא ראה מחשב ענקי, עם כול מיני כפותרים במיוחדים, "אין פה איזה מדריך הוראות" שאל טיי והיה בהלם מרוב הכפתורים, הוא הביט בכפתור כפתור עד שראה את המקש play הוא לחץ עליו ולא קרה כלום, רק חלון אחד נפתח:
"ברוכה הבאה
שם משתמש:
סיסמה: "
טיי חשב על כול הקודים שיכולים להיות, תאריך הלידה שלו, השנה שבה נכנס לבית האומנה, המזל שלו.. שום דבר לא עזר לו. 'אני חייב ללכת, שלא ישימו לב שנעלמתי, עכשיו… איפה היציאה?' חשב לעצמו טיי בתהייה הוא ראה כפתור אדום גדול שבו היה כתוב : "חזרה", טיי לקח איזה יומן מהמדף ולחץ על הכפתור. הוא פתח את עיניו שגילה שהוא יושב במיטה שלו הרכה ונעימה. עם היומן ביד. ליומן הייתה קטיפה חומה וקטיפתית, הוא פתח אותה ובדף הראשון הייתה כתוב: מוקדש לטימותי (זה היה שמו האמיתי של טיי) הוא העביר דף והתחיל לקרוא:
"טימותי היקר
כבר עברו המון שנים מאז נפגשנו, ואתה צריך לדעת משהו:
לא נטשנו אותך, אלא הרחקנו אותך מהאמת.
האמת הנוראית, אבל אנחנו מבינים שככול שאנחנו מרחיקים אותך מהם
הם ייצמדו עלייך יותר, העברנו אותך לבית האומנה כי שם אתה מוגן.
אבל אם אתה מצאת את היומן הזה,
סימן שאנחנו זקוקים לך יותר מתמיד. אבל אנחנו צריכים שתבין,
אם תתחיל להיראות חשוד, הם יתחילו בהרס כול הזמן!!
ואז כבר אפילו אתה לא תוכל לעזור.. אנחנו זקוקים לך טימותי,
העולם זקוק לך!" שלך תמיד
אימא ואבא 2346889
4356890 "

טיי הזיל דמעה. הוא הבין שהם לא נטשו אותו. 'הם זקוקים לי' חשב טיי, 'אני הולך לחזור למערה המוזרה ההיא ולהבין מה המספרים הללו, ואיך אני הולך לעזור להם' חשב לעצמו. "טיי, חיפשתי אותך איפה היית?" שאלה מארי והביטה ביומן בהסתקרנות "מה זה?" שאלה, "לא חשוב. מה.. בש..ביל מה חי חי פשת אותי?
שאל טיי והתחיל לגמגם, "יש טורניר מחניים למטה, אתה בא?" שאלה מארי.
"לא יודע.. אני צריך לעשות כאן משהו" אמר טיי בבאסה. "אני צריכה אותך" אמרה מארי ונישקה את הלחי שלו, "תחליט. אם אתה רוצה לבוא, אתה יודע איפה למצוא אותנו" אמרה והסמיקה מעט.
טיי הסמיק חזרה. "ישששש" אמר טיי והתחיל לרקוד בחדר שלו. "מארי" אמר טיי במהירות, "את רוצה לבוא לעזור לי במשהו?" שאל טיי, מארי הנהנה לחיוב והתקרבה עליו, "מה אתה צריך?" שאלה אותו, "ש לך מושג מה אלה המספרים האלה?" שאל טיי והראה לה את המספרים.
"אולי אלה קודים או שאולי אם תחבר את זה יצא משהו?" חשבה מארי בקול. 'קודים זהו זה' חשב לעצמו טיי וחיבק אותה במהירות. "תודה!!" אמר ונעל את הדלת בחדרו. הוא נגע במפתח שהיה חרוט על הקיר, נכנס למערה והקיש את הקודים הללו בשם משתמש ובסיסמה ואז…