אהבה ממבט ראשון (זאין מאליק)

נקודת מבט היילי.
21:30

"נמאס לי כבר ממכם אני לא יכולה לסבול אותכם" בחיים שלי לא
צרחתי ככה.
" היילי….." אמא צעקה חזרה.
לא עניתי ופניתי במהרה לדלת היציאה.
" תחזרי לפה מיד!"
שוב לא עניתי. תרקתי את הדלת אחרי ורצתי לכיוון הגלידריה החדשה,
שליד הבית שלי. נכנסתי לגלידריה בבכי וישבתי בבר הנחתי את הראש
בין ידי על הבר והמשכתי לבכות.
יותר מדי מחשבות עברו בראש שלי "הכל בסדר?" קול עדין שאל אותי.
הוא הרים את ראשי הזהירות מהסנטר וחייך אלי, החזרתי לו חיוך אבל עצוב.
"איך קוראים לך?" הוא שאל אותי בקולו הרך.
"היילי" עניתי "ולך?" שמעתי את עצמי שואלת חזרה.
" זאין" השיב לי עם ברק בעיניו.
"יש לך איפה להיות?" הוא שאל
"לא ממש…."עניתי
"את יכולה להיות אצלי יש לי דירה"
הוא ביקש עט מאחד המלצרים ורשם את המספר שלו על היד שלי.
"אני אבוא עכשיו" אמרתי בחיוך, ניסיתי להיות אדישה.
"מה עם ההורים שלך?" הוא נהיה רציני לרגע
"לא, הם בסדר… פשוט…."לא מצאתי את המילים "לא חשוב".
"בואי".
***
הגענו לבנין גדול וחדש עלינו לקומה 7, זאין הסתכל עלי וחייך כל הדרך.
הוא הוזיז לי את השיער מהפנים.
הסמקתי יותר מאי פעם
הרגשתי כאילו עבר נצח עד שהגענו לדירה
הוא פתח את הדלת ונכנסנו לסלון ענק ויפה.
"וואו" זה כל מה שאמרתי
זאין צחק
"אמ… שכחתי שיש רק חדר אחד מפריע לך לישון איתי בחדר? כי
אם כן אני יכול לישון בסלון" הוא אמר
"לו, מה פתאום" עניתי
* שתיקה מביכה *
" טוב, רוצה לראות אותו?"
"סבבוש".
סוף פרק.