בחום של תל אביב-(הפרשנות שלי לשיר של שרית חדד)
מכונית מרצדס שחורה נוסעת בכביש המהיר של תל אביב ביום קיצי מחניק, אנשים ממהרים חוצים את השבילים עם תיקים ומזוודות, זוג אהובים מתנשק על ספסל בפארק מתעלם מצופיו, ילד פורץ לכביש ומרוסן ברגע האחרון על ידי אבא מגונן.
היא יושבת במרצדס ואתה לידה.
המזגן פועל, אך לא מפיג את החום, היא צמודה לגופך השרירי, חולצתך פתוחה וחושפת שערות שחורות ולחות, אתה מלטף את ירכה ברחושנות מתעלם מרתיעתה, אינך אומר לה דבר, היא לא מעניינת אותך. אבל הגוף שלה? זה משהו אחר.
אקזוטית, חושנית, אתה מודה לאלוקים שהיפיפיה הזאת שלך, אינך מבחין כי היא פוחדת ממך, אינך מבחין כי הכול הצגה, השליה או שמא אתה מבחין? אך מתעלם.
ידיה נעשות לחות ודביקות ממושבי העור של הרכב, היא בוהה באוויר, מניכה לך לשים ידים על שדה, נותנת לך לחשוב שגופה מזיעה מעוצמת מגע ידך, היא מתנתקת ומתירה לך את בשרה הלח, `חם לה, היא חושבת, כל כך חם לה, אבל אתה לא מרגיש במחנק.
המרצדס חונה ואתם יוצאים מהמכונית, אתה יוצא תחילה ומשאיר אותה ברכב, אתה יודע כי היא תצמד אליך עוד מעט.
ואכן, היא יוצאת מהרכב.
היא מתעלמת מקול השריקות, וקריאות ההתפעלות, שלך גורמות גאווה.
ראשון נחשפת הרגל הדקיקה הנעולה בנעל עקב שחורה ומחודדת, קרסולה מכוסה בגרביון שחור עשוי מרשת שצוחק על המתבוננים, שהיא את רגלה לא חושפת, לאחר מכן מתגלה האגן העטוף בחצאית ג׳ינס קצרצרה, אתה אמרת לה ללבוש אותה! ומיד בעקבות האגן, מופיע הבטן השזופה והעגיל המחזיר אור בטבור ולבסוף היא נעמדת במלוא גובה, מצלצלת בצמידיעה ומודיעה על בואה, היא אינה צריכה לעשות זאת, אתה חושב, ריח הבושם הזול המתערבל עם זעתה כבר החריז על בואה.
טלטליה הזהובים צמודים הייטב למותנה מלאים וקשים למגע, אתה לא רואה את עייניה, משקפיים שחורות מכסות את רוב פניה מסתירות את הפחד המתרוצץ בהם, בעוד הגוף משדר ביטחון. בתנועה מוכרת והיא מוציא סגריה מחפיסה מלאה, כול תנועותיה זורמות, היא כבר לא מבחינה בין תנועה לתנועה ההרגל משתלט על השכל.
אתם נכנסים למסיבה והיא נגררת בעקבותיך, אתה מעשן ומזיע עליה.
בזווית העין היא מבחינה בקבוצה קטנה ומלוכדת, היא נמשכת אליה, אל הצחוק המתגלגל אל העיינים המחייכות, היא נמשכת אל הפשטות, אל הבחור המתוק שמנחם את ההיא שבוכה, הלוואי וינחם גם אותה היא חושבת, אך כאשר היא אוזרת אומץ וצועדת לעברו ידך תופסת בה והיא נגררת בחזרה לחיקך.
ושוב רוחה נודדת, היא נזכרת כי ראתה, את הבחור ההוא, זה שאינה זוכרת את שמו, ההוא עם השער הצבעוני, שהיה חביב ומתוק אליה, היא ראתה שהוא התמסד, עזב את המסיבות. 'אולי בכול זאת הוא בשבילי, חשבה, כשהזיעה עליך.
תגובות (11)
פירוש מקסים.
'תראה חבר הפחד לא עובר הוא רק הולך ובא..' מתה על השיר הזה ועלייך!
בחום הזה של תל אביב בהחלט מתאים למצב הנוכחי…
כן, בהחלט חם בדרום הארץ.
ותודה על התגובה, חשבתי שאנשים לא יקירו את השיר, כי זה שיר ישן.
דרך אגב, הסיפור מובן בכל?
הוא משקף את מה שרציתי להעביר?
הסיפור מובן.
כשיצא לי לשמוע את השיר הזה פעם לא שמתח לב בכלל שזה סיפור. הייתי מזמזמת את השיר ולא ייחסתי חשיבות בכלל למילים.
אל תדאגי, הבהרת את הסיפור בצורה טובה מאוד.
עדי את כל-כך מוכשרת.
גרמת לי לשמוע את השיר שוב, וגם קצת להתמכר אליו.
פרשנות מקסימה. אני בחיים לא הייתי מבין את השיר :-)
חחח
אתה ממש מועל בתפקידך כמחזר, עבר כמעט יום שלם לפני שהגבת לי.
ואיך לקרוא לך? אני לא יכולה להמשיך לקרוא לך סטורי. חחח…(אני צוחקת)
סליחה…. לא יקרה יותר.
את יכולה לקרוא לי דור(?)
כמו הדמות בספר.
לא הבנתי, כנראה כי לא שמעתי את השיר מעולם… אבל הכתיבה יפה מאוד.
תקשיבי לו, בשמיעה ראשונית הוא נשמע כמו כול שיר מטומטם במזרחית, אבל אחרי הסיפור שלי את בטח תשני את הדעה.
מכירה את השיר. אהבתי את הפרשנות:)
שמחה לשמוע.