עם לב פתוח-פרק 9

סגרתי את הדלת של המושב האחורי והתיישבתי ליד החלון מאחורי אמא של מלודי
"היי, אנחנו נקפוץ לקחת את אנה ואז את מיקה ואז נלך לג'וני בסדר?" מלודי לבשה חולצת טריקו לבנה עם דובדבנים ותותים עליה היא שמה אודם בצבע בורגנדי וריסים מזוייפים
"בסדר, אז לפי איך שאת לבושה והעובדה שאין לך תיק אני משערת שלא תיכנסי לבריכה באפטר פרטי" מלודי הרצינה פנים והסתובבה חזרה במושב כשאימה התחילה לדבר
"אחרי המסיבה של ג'ונתן מלודי חוזרת הבייתה כדי שנלך למסיבת לידה של בת דודתה"
"אני לא מבינה למה אני חייבת לבוא, אני אפילולא מכירה אותה" מלודי נשמעה עצבנית אבל היא תירגע וחוץ מזה יש לה כל הרבה קרובי משפחה שלפעמים אני מקנאה.
"אין צורך בטון הזה מלודי ואין לך שום סיבה למה לא לבוא"
"תנסי אולי שיש מסיבה לאחד החברים הכי טובים שלי?"
"משפחה קודמת לחברים וכל עיניין אחר, נכון איימי?"
לא רציתי לענות לה כי אני לא תומכת במה שהיא אמרה, אם המשפחה קודמת לכל למה אמא שולחת את אליס למוסד לחולי נפש, המוסד שאמא של אנה נמצאת בו
"אני מעדיפה לא להיכנס לוויכוח הזה עכשיו" אמרתי בשקט וניווטתי את אמא של מלודי לבית של אנה ומיקה, הנסיעה הייתה די שקטה עד שהפעלנו את נגן המוזיקה באותו ושמענו שירים בפול ווליום
"הנה אמא הגענו, תתקשרי אליי כשאת באה לאסוף אותי, ביי" כל מי שהיה במושב האחורי יצא וכשמלודי באה לצאת מהאוטו כשאמא שלה שאלה מה אם נשיקת להתראות, אנחנו כבר נכנסנו פנימה והספקתי לראות שאנה לובשת חולצה בסגנון אמריקאי ארוכה וגדולה בצבע בז' עם ג'ינס ורוד ומיקה עם גופיה סגולה מלאן צמידים מעור וטייץ אפור עם קישקושים עליו נראה שהיא באה עם הבגדים למסיבה כנראה גם היא לא נכנסת למים, מעניין למה. לאנה היה תיק צד מלא בחטיפים, בגד ים ובגדים ונעליים להחלפה, היא הוציאה סניקרס מהתיק וזרקה אותו לכיווני תפסתי אותו ופתחתי אותו בזמן שאנה הוציאה עוד סניקרס והתחילה לאכול אותו.
דפקנו על הדלת וחיכינו לתשובה, בסוף ג'ונתן פתח את הדלת ומוזיקת רוק התנגנה מהסלון
"אתן אף פעם לא מאחרות הא?" הוא פתח את הדלת עד הסוף ונתן לנו להיכנס, רק הארי היה שם, מזיז ארגזים של שתייה מהחצר האחורית למטבח
"מה קורה הארי? איפה ג'יין? חשבתי שהיא תבוא איתך" עקבתי אחריו למטבח והזזתי כמה דברים מהשיש כדי שהוא יוכל לשים את הארגז שם
"היא לא יכלה לבוא, לא יודע למה, היא לא רצתה לומר לי" הוא אמר תוך כדי התנשפות
"טוב שיהיה" לקחתי תפוח אדום מסלסילת הפירות שהונחה על שולחן האוכל נגסתי והמשכתי לדבר
"אז, מה הספקתם עד עכשיו?" התחלנו ללכת לכיוון החצר האחורית ועברנו בסלון שאנה ומיקה קישטו, מלודי עזרה לג'ונתן להזיז רהיטים שבירים לחדר של ההורים שלו
"לא הרבה, הגעתי רק לפני רבע שעה אבל הספקנו לסדר את הבית כי הוא היה ממש מבולגן
והתחלתי לפרוק את כל הדברים למסיבה"
הגענו לחצר האחורית ורבע ממנה היה מכוסה בארגזים, חלקם ארגזי שתייה וחלקם כנראה כוסות פלסטיק צלחות וחטיפים כי הן היו סגורות עם סלוטייפ עבה. הארי הצביע על אזור ואמר לי לסחוב אותם כי הם קלים יותר מהשאר, לקחתי את אחד הארגזים וביקשתי ממנו להעמיס עליי עוד אחד הוא ענה לבקשתי והלכתי לכיוון המטבח, כשעברתי ליד הסלון ראיתי את אמבר עוזרת למיקה לתלות שלט נוצץ של יום הולדת שמח באנגלית מול הדלת, המשכתי לכיוון המטבח והנחתי את הארגזים על הרצפה ליד הדלפק, לקחתי לעצמי פחית של פאנטה מהמקרר כששמעתי מאחוריי צעדים, הסתובבתי וראיתי את מייקל סוחב שני ארגזי שתייה ותיק על הגב שלו. הוא הניח את הארגזים התנשף והביט בי
"היי, את יכולה להביא לי גם?" הוא יישר את גבו ונשען על הדלפק, הוצאתי עוד פחית וזרקתי אותה לכיוונו, הוא תפס אותה ופתח אותה
"אז מה קורה בצד היותר טוב של העיר?" שאלתי אותו ולקחתי לגימה מהפאנטה
"את יודעת, כמו תמיד כולם נודניקים וסנובים" הוא שתה לכמה שניות והסתכל לעבר הסלון. אנה בדיוק דיברה עם אמבר וצחקה, מייקל חייך ושתה עוד שלוק.
"אתה הולך לספר לה היום" אמרתי לו
"אני לא יודע אם כדאי לי לגנוב לג'ונתן את אור הזרקורים" הוא סיים את מה שנשאר בפחית שלו וזרק אותה לפח, התחלתי לדבר
"זאת לא הייתה שאלה, אם לא עכשיו אז לעולם לא יהיה לך מספיק אומץ, תגדל ביצים בנאדם!"
מייקל הסתכל עליי בפרצוף מופתע והלך לסלון, התקרב לאנה ואמבר והסתובב חזרה למטבח
"אולי לא עכשיו?" גילגלתי עיניים והלכתי לחצר האחורית הארי כבר לקח את שני הארגזים האחרונים ואמר לי שג'ונתן רוצה לדבר איתי. הלכתי לחצר הקדמית וראיתי את ג'ונתן יושב על שפת הבריכה עם הרגלים שלו בתוך המים, התיישבתי לידו בישיבה מזרחית ודחפתי אותו קלות
"מה קורה ג'וני?" הוא המשיך להביט במים בלי לומר מילה
"היי, אני פה בשביל לעזור, הארי אמר שחיפשת אותי"
הוא הרים את מבטו אליי וחיבק אותי. בלי לומר כלום. פשוט חיבק, חיבקתי אותו חזרה וליטפתי את גבו כמו שאבא שלי היה עושה כשהייתי עצובה, הוא הרים את עצמו ממני והתחיל לדבר בשקט
"אני רוצה לומר לך תודה"
"על מה?"
"על שאת חברה כל כך טובה בשבילי ובשביל כל האחרים"
"אויי ג'וני, אתה לא צריך להודות לי, זה פשוט מי שאני"
חיבקתי אותו עוד פעם והוא קם ועזר לי לקום הוא חזר פנימה והסתובב לפני שהוא נכנס הבייתה
"קדימה, את צריכה להחליף עוד מעט תתחיל המסיבה"
חייכתי וניכנסתי לתוך הבית, זאת הולכת להיות אחת המסיבות אם לא ה…..