חץ עף, ונופל
חץ עף, ונופל. פוגע בחיה חסרת ישע.
הדם מתפשט במהירות, מכסה שטח נרחב.
אני בוחנת אותה במשך כמה שניות, וממשיכה בריצתי.
היא נולדה בשביל למות, לא כך?
אולי לא היא, אבל רוב בני מינה הכלואים במכלאות בני האדם.
חדרים צפופים, ושעונים מתקתקים.
אין חלונות, הכל מלא קירות פלסטיק – כך שבני האדם ה"נהדרים" יראו את הנעשה.
הם עוברים, מבטיהם תמימים.
יום למחרת, החיה שוכבת מתה על צלחתם. אך העיקר להגיד שהם חמודים.
אז תגידו, אולי גם אתכם יגדלו בשביל רצח?
החץ עף, ונופל. הדם מתפשט וזולג על האדמה.
"בבקשה," מלמלתי וכתשתי את האדם הצורח מולי,
הפעם גם אני יירטתי חץ, ולא רק צפיתי בבכי מהצד.
תגובות (1)
הממ