סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 45

פרק 45
הנחתי את התיק על הרצפה, קרוב לשולחן, והלכתי לדבר אם כמה ילדים שמה. 
מורן הגיעה והניחה את התיק שלה מצד השני של השולחן. 
כן, היא יושבת לידי. 
כן, שמחת חיים ענקיייםםם… 
״הלואההה !״ הוא צעקה וקפצה על גבי. 
״רדי מטורפת !״ צעקתי לה וצחקתי. 
״אחותך מטורפת !״ הוא ענתה בצחוק. 
״ומזל שאין לי אחות !״ גיחכתי. 
דלת הכיתה נפתחה בחוזקה, ואיתה ליאור. 
אוקיי, אותו לא ראיתי הרבה זמן. 
״אני הולכת לדבר איתו,״ לחשתי למורן והלכתי לעבר ליאור. 
״היי,״ אמרתי ונופפתי לו בחיוך קליל. 
הוא לא הגיב והלך, לא לפני שנתן לי מכה בכתפו. 
כאילו, אאוץ׳
״מה נסגר ?״ שאלתי בשוק. 
״דלת נסגרת, לא חשבתי שאת סתומה עד כדי כך !״ הוא ענה לי ויצא מהדלת. 
אוקיי, זה ממש לא הליאור שהכרתי. 
״אני אדבר איתו, אני מכירה אותו.״ מורן אמרה ויצאה. 
אחרי כמה דקות של תקווה, מורן נכנסה במבט מבולבל. 
״מה.. ?״ שאלתי אותה. 
״פשוט לא ענה לי..״ היא ענתה לי במבט עבוד. 
בלי לומר כלום, יצאתי מהכיתה וחיפשתי אותו. 
ירדתי לגינה וראיתי אותו שוכב שם. 
״ליאור..״ מלמלתי ורצתי לעברו. 
״צריכה משהו, את מסתירה לי את השמש !״ אמר בסוג של עצבנות. 
״תגיד, ממתי נהיית כזה מתנשא ?״ שאלתי בעצבים. 
״אבא שלך מתנשא !״ הוא צעק אליי. מזל שאין אף אחד בגינה. 
״אל תדבר ככה אל אבא שלי !״ צעקתי אליו. שונאת שאומרים משהו אל אבא שלי. ״רוצה שאני אגיד משהו אל אבא שלך ?״ שאלתי בצעקה. 
הוא לפס בידי והצמיד אותי בקיר כלשהו. 
״שמעי לי ושמעו לי טוב טוב. את יכולה להכנס לי עמוק בתחת אם המילים המזדיינות שלך.. מילה אחד אני שומע על אבא שלי ואת מתה !״ הוא אמר בהכרזה. 
ידו הושטה לאוויר והרגשתי לרגע כאב חד בלחי שלי. 
הרגשתי שדמעות חונקות אותי. 
כנראה שליאור קלט מה שהוא עשה ושחרר אותי. 
״זו, אני מצטער״ 
״הר. זוהר בשבילך !״ אמרתי בקרירות. ״אני לא יודעת מה נכנס בך, אבל נראה לי שזה משהו יותר גרוע משד! זה לא ליאור שהכרתי ! ואני שונאת אותך !״ צעקתי אליו. 
דמעה קטנה השתחררה. וזהו, לא מעניין אותי. 
הלכתי משם, כמה שיותר רחוק. 
התיישבתי באיזשהו פינה רחוק ופרקתי. 
באיזשהו זמן הבכי נפסק, ואיתו הסימנים. 
קמתי ממקומי והלכתי לכיוון הכיתה, הצלצול נשמע ממזמן. 
רק להספיק לשיעור השני וזהו.
בדרך, התנגשתי במישהו. 
הרמתי את ראשי וראיתי את אבי. 

מנק׳ המבט של אבי – 
הצלצול נשמע, השיעור השני שלי. 
השיעור אם זוהר. אחחח הייתי מוכן למות בשביל השיעור הזה. 
״אבי !״ מאי תפסה בידי. ״אני רוצה לדבר !״ 
״רצון זה דבר טוב !״ מלמלתי ״אבל אני לא״ חייכתי מבט מאולץ, שחררתי את אחיזתה בעדינות והלכתי לכיוון חדר אמנות. 
הסתכלתי סביב לתלמידים, לא ראיתי את זוהר. 
מעניין למה. 
״היי,״ לחשתי למורן, אני יושב לידה. ״איפה זוהר ?״ 
״היא יצאה לדבר אם ליאור אבל לא חזרה״ היא ענתה בטון דואג. 
שו ליאור ? מה ליאור ?! 
אוטומטית ידי נשלחה למעלה. 
״כן, אבי ?״ המורה שאלה. 
״שירותים, דחוף !״ אמרתי. 
היא הנהנה ויצאתי. 
הלכתי לחפש את זוהר, אך לא מצאתי. איפה לא חיפשתי איפה ? 
הייתי עצבני כלכך שהרגל שלי הייתה מופעלת על רטט. 
הרגשתי את גופי מתנגש במשהו. 
יותר נכון מישהו. 
יותר נכון מישהי.
״למה את לא בשיעור״ שאלתי בעצבים והתכופפתי אליה. 
היא הרימה את ראשה, והביטה בי. סרקתי את גופה, לבדוק שאין פצע או משהו. פתאום קלטתי משהו אדום בידה. 
״מי עשה לך את זה ?״ שאלתי בשוק והרמתי את ידה
״נפלתי.״ שיקרה
״ומי עשה לך את זה ?״ שאלתי ותפסתי בפניה בעדינות. 
״כשנפלתי.. א..אז הפנים נפגשו ברצפה וסוף הסיפור !״ אמרה בקצרה. ושיקרה
יודע מתי היא משקרת. 
מכיר אותה מאז שהייתה בבטן של אמא שלה. 
אותו בית חולים, אותו הכל !!
״אל לשקרי לי !״ הרמתי את קולי.
״על תצעק אליי !״ היא ענתה באוטו טון. רק טיפה שבור.
התנשפתי קלות, מנסה להירגע, ורק אז שאלתי שנית. 
״אל תשקרי לי, מי עשה לך את זה ??״ 
היא לא ענתה, ורק הביטה בכניסת המבנה של בית הספר. 
הסתכלתי גם וראיתי את ההומו הזה. 
נו מה שמו ? ליאור ? כן, כן, ליאור. 
״הוא עשה לך את זה ?״ פתאום נפל לי האסימון. 
איך אני הולך להרוג אותו !! 
היא לא ענתה, אבל איך אומרים ? שתיקה מסמנת 'כן' 
אוטומטית קמתי ואיגרפתי את ידי. מוכן לסדר מכות שההומו הולך לקבל.
״לא !״ זוהר קראה והשיבה אותי חזרה. 
״מה לא ? את רוצה שאני אשתוק כשמרביצים לחברה שלי ?!״ התפרצתי אלייה. 
״פשוט על תעשה כלום, בבקשה.״ היא אמר במבט מתחנן. 
שמו לב שהיא בכתה בגלל הדפוק הזה. 
אולי הנהנתי, אבל זה לא אומר שאני באמת מתכוון לזה.

חזרנו לשיעור… 
״כן, גברת כחלון. למה הגעת רק עכשיו ?״ שאלה המורה את זוהר. 
״נפלתי,״ זוהר אמרה באדישות ופסעה לתוך הכיתה. למקום הישיבה שלה. 
ליד איזה ילד. 
״למה הגעת אתה, בוזגלו, רק עכשיו ?״ המורה שאלה. 
״ראיתי שהיא נפלה, אז עזרתי לה״ עניתי באדישות ובעצבנות. 
המורה הנהנה וחזרתי לשבת ליד מורן. 
״איפה היא הייתה ?״ מורן שאלה. 
״ההומו המזדיין המזויין, הרביץ לה,״ עניתי והרגל שלי התחילה לרעוד. בלי להפליאה, היא תמיד רועדת. 
״מה ?״ מורן שאלה בשוק. 
״שולחן 6, לא לדבר !״ המורה צעקה אלינו. 
״מה אנחנו במסעדה ?״ שאלתי בעצבים. שולחן שש עאלק. ״לפחות שם מותר לדבר !״ 
״תעוף לי מהשיעור אדון בוזגלו !״ היא צרחה. 
״שום בעיה !״ קמתי. ורגע לפני שסגרתי את הדלת הבאתי בזוהר. 
מבט מושפל ואטום. 
הליאור הזה פשוט מת !