נסיך האופל שלי / פרק 21
ידעתי הרגשתי חרא , אחרי ששכבתי חצי שעה במיטה הלכתי להקיא את הנשמה
בשירותים שהיו לצד החדר , מורידה מעלי את כול השמלה שמוחצת לי את הנשמה .
אני לא יודעת למה הקאתי , ומה שמגעיל שלא אכלתי שום דבר אז הקאתי רק מים פשוטים
שכמעט ולא שתיתי , מה שחטפתי הוא באמת לא אנושי . איזה עוד וירוס אני יכולה לחטוף
בעולם של ערפדים שחצי מהם מתים וללא מערכת חיסונים והחצי האחר כנראה כבר פיתח
מעצמו את המערכת החיסונית של עצמם . פתחתי את הארון והוצאתי מגבת לבנה , ניגבתי
את פי ואת גופי שהגעיל אותי רק מהמחשבה להסתכל עליו . הייתי חייבת מקלחת בדחיפות .
פתחתי את המים ונכנסתי מיד תחת זרם המים הקרים אחרי שהתפשטתי , כול הריח וכול
הגועל שהרגשתי בגופי נעלמו כאילו לא היו מעולם . ההרגשה הייתה מצוינת .
ברקע הדלקתי את אחד השירים מהפלאפון שלי והייתי חייבת את הלבד שלי במשך זמן מה ,
להבין איך אני ממשיכה מהנקודה שבה אני נמצאת . עם הבלגן שלי עם התפקיד שלי כהמלכה
של עולם הערפדים , עם הבלגן שסובב אותי סביב כריסטופר .
הוא הבלגן המרכזי שלי, קצת משגע אותי בכול פעם מחדש והבנתי את זה רק עכשיו . כבר
ויתרתי לו , נתתי לו להיות עם מימי וקאסנדרה , אני לא מבינה מה הבעיה שלו לעזוב אותי
ולהפסיק לנשק אותי. הוא סתם גורם לי ליפול בשבילו ואני נדרתי לעצמי , נדרתי לעצמי שאני
לא התחיל לפתח רגשות אליו אבל אני לא יודעת כבר כמה שליטה עצמית נשארת לי , אני נופלת ובגדול . ואירוניה שבדבר היא שאני רוצה להמשיך עם הנדר שלי .
התקלחתי במשך חמש דקות ויצאתי מהמקלחת , מתעטפת במגבת לבנה נקייה וחדשה שהוצאתי מהמדף השני בארון שנמצא מתחת לכיור הזכוכית המדהים . שטפתי את פניי במים
הכי קרים שהרגשתי בעולם והם היו בדיוק מה שאני הייתי צריכה .
כשיצאתי לחדר בשביל לקחת בגדים ראיתי את כריסטופר יושב לי על המיטה עם צלחת אוכל ביד. בוהה בתקרה ולא שומע שיצאתי , אם הוא לא שומע שיצאתי כנראה שהוא טרוד במחשבות.
"אתה יודע שיש דבר כזה לדפוק , אתה שם את היד על הדלת ומכה בה." הדגמתי מולו עם כף היד הימנית שלי את התנועה לטקטוק , מצאתי את עצמי עומדת מולו עם מגבת שמכסה את גופי , אם הוא יחליט לצאת מהחדר בשביל שאני התלבש זה יהיה מצוין .
"למה לא אמרת לי שאת מרגישה חרא ? אני דואג לך , את יודעת כמה קשה היה לראות אותך יוצאת מחדר האוכל שכולם מביטים בך ומבט עצוב ופגיע שוטף את פנייך . הרגשתי אותך ,
הרגשתי את הבחילה שהרגשת וזה היה מוזר ." הוא סובב את מבטו לעברי ודחף את מגש האוכל לכיוון אמצע המיטה , זרקתי לעברה מבט ונאנחתי .
" כמה זמן לא אכלת ? אחרי שהגעת לפני יומיים לא נגעת באוכל ולא שתית דבר , אחרי זה תקפו אותך ואיבדת כמות גדולה של דם וגם אז לא אכלת ולא שתית כול הזמן . שעתיים נשארו לארוחת הבוקר בזמן שהשמש הייתה בחוץ ובכול זאת היה לך חשוב יותר לשמוע מה עבר עלי בעבר במקום לקחת לאכול משהו . את בכלל דואגת לגוף שלך לפני שאת דואגת לאחרים ?" הוא הוסיף , המילים שלו נכנסו בי כמו חץ והבטן שלי התחילה לכאוב .
"אם אתה לא מתכוון לצאת אז אני החליף בגדים במקלחת ." עניתי לו והתקרבתי אל הארון בשביל לבחור מה ללבוש , הייתי חייבת משהו משחרר שלא גורם לי להרגיש חרא .
בסופו של דבר בחרתי חולצה לבנה ארוכה ומעליה וסט שחור ובפלג הגוף התחתון לקחתי
חצאית שחורה פשוטה , ואת כול זה חיברתי . בדמיון זה נראה חמוד אבל במציאות זה נראה כמו תלבושת בית ספר וזה נראה מדהים , אני מוכרחה לומר שאם היו תלבושות בית ספר
כאלה הייתי לובשת .
"טוב לראות אותך פעם אחת לובשת משהו סגור." התעלמתי לגמרה מהדברים שהוא אמר , הם לא הפריעו לי בכלל . פתחתי את המגש והסתכלתי על האוכל , הבחילה עלתה לי בחזרה במעלה הגרון והרחקתי את האוכל ממני . לא רוצה לראות אותו , גם אם זה היה בשר אדום וסלט עדיין לא יכולתי לדחוף משהו בסדר גודל כזה לתוך הפה .
"אני לא רוצה לאכול ."הודתי מולו , הוא פער את עיניו והסתובב לעברי .
" תאכלי!" הוא ציווה עלי אבל אני התעלמתי ושכבתי לצידו , מביטה בתקרה ומניחה את כפות
ידי על ביטני הכואבת , אני לא מבינה מה עובר עלי , כול זה קרה בגלל שלא אכלתי יומיים?
זה יגרום לי עוד מעט לקריסת מערכות .
כריסטופר הביט בעיניי ואישוניו נהיו אדומים , אם משתנה להם צבע האישון זה מסביר מספר דברים , או שהם כועסים , עצובים , אוהבים או שהוא עומד להפנט אותי כדי שאני יאכל .
"תאכלי!" הוא ציווה מיד , ידעתי שאני יהיה חייבת לאכול כי אם הוא ידע שהוא לא יכול להפנט אותי הוא עוד יחשוב שאני איזה משוגעת קטנה , ויתחיל לתחקר אותי אם אני באמת בן אדם או ערפד בתחפושת . וניסיתי כמה שפחות לחשוב על זה כי עוד יקרא את המחשבות שלי .
לקחתי חתיכה מבשר והצלחתי לגלות עד כמה אני באמת רעבה , לא משנה עד כמה רציתי להקיא את כול האוכל ועד כמה כאבה לי הבטן הצלחתי לשכנע את עצמי להמשיך לאכול .
" תודה כריסטופר ." מלמלתי והוא התקרב כדי לעשות צעד כולשהו , או לנשק אותי או פשוט לחבק אותי ואני לא יודעת אילו אפשרות עלו בראשו אבל מתוך אינסטינקט התרחקתי ממנו .
"מצטערת , אינסטינקט של הקאה ." פשוט הרגשתי מלוכלכת מאוד ונגעלתי מעצמי .
" תלכי לישון אהובה , יש לנו נשף שהוזמנת אליו בלילה." הוא אמר בקול גברי ונשק לצד שפתיי , נשיקה רכה שהעבירה בי צמרמורת בכול גופי .
אם הוא כבר מציע להשאיר אותי לבד בחדר אני בעד "לילה טוב." נכנסתי יחד עם הבגדים מתחת לשמיכה וחפרתי את דרכי אל החלום .
"קדימה , קדימה תתעוררי .." מישהו בפעם השנייה ברציפות מנסה להעיר אותי אבל אני כול כך עייפה בשביל להתעורר , הייתי מוכנה לבעוט באדם שמנסה להעיר אותי אבל אני מפחדת שזה יהיה ערפד שפשוט יעיף אותי לצד השני של המיטה .
"תראי את הקטנה הזאת , גם הבריזה שלנו וגם אנחנו מוצאות אותה יושנת." במהירות האור קפצתי מהמיטה והבטתי אל עבר הפלאפון ומיד אל החלון , הלילה כבר ירד ואני אפילו לא יודעת כמה שעות עברו מאז .
"השעה כבר עשר , עוד שלוש שעות הנשף ואין לך עדיין שמלה אז מה את מתכוונת לעשות?"
ישנתי בסביבות האחד עשרה שעות , לא ישנתי כול כך הרבה זמן מאז שחזרתי שיכורה בפעם הראשונה לבית . מצאתי את עצמי יושנת כמעט יומיים ברציפות , ועכשיו שכמעט גרמתי לעצמי קריסת מערכות אני גם מאחרת לנשף שהזמינו אותי אליו בפעם הראשונה בחיי .
" אני חייבת ללכת לנשף הזה ." אמרתי ויצאתי מהמיטה ברגליים כושלות , ברגע שהרגלים נגעו ברצפה קרסתי על הרצפה . כמעט ולא הרגשתי את הגוף שלי , הייתי חלשה במקומות שלא הייתי צריכה להיות , אני לא יוכל ללכת ככה או בכלל לצאת מהחדר הזה .
"ואו את באמת חולה , חשבתי אולי לא היית רעבה בגלל מימי וקאסנדרה ." הראש התחיל
לכאוב לי ברגע שהיא אמרה את השמות שלהם . הבטתי בה מבעד לטשטוש בעיניי וניסיתי להבין מי עומדת מולי ומי מדברת איתי , בסוף היא התגלתה בלונדינית והבנתי שזאת איזבלה.
" אני ואווה הבנו שאת תאחרי , הבאתי את השמלה מהבית אבל יש בעיה , היא חושפנית מידי." היא אמרה , לקחתי את השמלה והלכתי ללבוש אותה בחדר המקלחת . אחרי שלבשתי אותה ועמדתי מול המראה הבנתי עד כמה היא חושפנית .
השמלה הייתה יפייפיה , בגוון ורוד חיוור עם פסים לבנים לאורכה , שרווליה היו תפוחים ובקצה היו תפורים עלי בד בצבע לבן . השמלה הייתה קצרה מקדימה וארוכה מאחור מה שנתן לי להרגיש חשופה בפלג גופי התחתון אבל זה לא עזר כי בפלג הגוף העליון היא הייתה חשופה יותר , מחשוף השמלה היה מורכב מצורות X שהלכו מאזור החזה עד הטבור וחשף יותר עור ממה שהוא היה צריך . היא נתנה לי מראה של בובה אבל ידעתי שיש לי את הנעלים המתאימות לה .
" אני מצטערת , זאת השמלה הראשונה שחטפתי , עכשיו בואי נארגן אותך ." הן הוציאו תיקי איפור וכלי שיער משקיות ירוקות שהחזיקו ביד והושיבו אותי על הכיסא בעוד הראש מסתחרר .
" אתן תבואי איתי נכון ?" הן קפאו במקומן .
" הייתי שמחה , אבל אין לי מה ללבוש ." שפשפתי את עיניי והבטתי לעבר מבנה הגוף שלהן , הן היו רזות וגבוהות כמו דוגמניות והיו לי את הבגדים המתאימים להם בדיוק .
חייכתי לעברן "יש לי בדיוק מה שאתן צריכות ." אמרתי בעודן התחילו להתעסק לי בשיער .
אבל דבר אחד הבנתי ברגע ששילבתי את רגליי , אני לא יוצאת חיה מהנשף .
תגובות (14)
מושלם תמשיכיי
תעליייייי עוד פרק היוםםםםםםם
אני רוצה לדעת מה היה בנשףףף
זה מושלםםםם תמשיכייייי
תעשי פרק שבו כרסטופר חולה, ואז יש מריבה בינה לבין הפלגשים שלו מי יטפל בו.
מושלם תמשיכיייי
מהמםםם תמשיכייי!!
תמשיכייייייי
מהמם!
חחחחחח תמשיכייייייי :)
וואי מהמם תמשיכיייי אני מתה לראות מה ייקרה בנשף הזה.. ואי כמה שהיא חולה ><
תמשיכי ^^
מושלם!!!!!!!! תמשיכי!!!!!!!!!
פשוט מ ו ש ל ם
תמשיכי דחוףףףףףף
מדהים!
מלבד המילה "חרא"…
מהמםםם
ישנה לא יושנת.