לספר את האמת- סיפור קצר על פרסי ג׳קסון

ניקו רצה לספר לפרסי את רגשותיו, אבל הוא לא הצליח. בכול פעם שניסה לומר לו את אהבתו כלפיו המילים התבלבלו בפיו והוא השתמש בתירוץ גרוע לברוח משם.
אבל הפעם הוא נחוש בדעתו לקבוע פגישה לבד עם פרסי ולספר לו. הוא נחוש לשחרר את המילים מלבו ולהתמודד עם התגובה של פרסי.
אולי הוא יברח ממני, חשב ניקו. המחשבה שפרסי, שניקו כול כך אהב כנגד כול הסיכויים, יברח ממנו גרם לתחושת רעד בגופו.
אולי הוא יתקיף אותי, מחשבה נוספת עלתה בראשו. ניקו הצטמרר שוב. הוא לא יוכל להביס את פרסי. פרסי היה עוצמתי.
והוא גם לא רוצה לפגוע בפרסי. היחיד שהאמין בו היה פרסי. אף אחד אחר לא באמת רצה בחברתו.
אולי הוא גם ירצה להיות איתי, הצד האופטימי שלו אמר בראשו. ניקו הניד בראשו בחוסר אמון.
מי ירצה להיות עם הבן, המתבודד, השנוא, הלא רצוי, של האדס?
לא פרסי. זה בטוח.
בייחוד שיש לו את אנבת׳.
תחושת פקפוק חלפה בו. פרסי לא יקבל את זה. ניקו ידע את זה. אף אחד לא היה מקבל את זה.
דמעות מלוחות צרבו בעיניו.
פרסאוס ג׳קסון לעולם לא יהיה של ניקו די אנג׳לו.
וניקו די אנג׳לו לעולם לא יהיה של פרסאוס ג׳קסון.
תחושת עצב עמוק וכאב עצום חלפה בניקו והוא נפל על ברכיו בידיעה שאף אחד לא ירצה להרים אותו לעולם.