סכין בגב – פרק 3

נשכבתי על הספה ונרדמתי.

אני רואה את פיטר עומד ומסתכל רחוק, לכיוון הים. פתאום מגיע מאחוריו האיש עם המעיל השחור. האיש מסתובב סביב ושולף סכין מכיס המעיל. הוא לוקח את הסכין ועושה לפיטר שתי שריטות על הלחיים. הוא פוצע לו את השפה בעזרת הציפורן וחותך לו את השוליים של האוזן. "תיזהר!" הוא צועק. הוא מצמיד סכין מתכתי ונוצץ לצווארו של פיטר. פיטר רועד מפחד. הלהב של הסכין זז ולפיטר יש פצע עמוק בגרון. פיטר נופל על הרצפה חסר הכרה. "תנוח," אומר האיש, "עוד כמה שעות בטח תתעורר." הוא יוצא מהבקתה החשוכה בה פיטר נמצא ומתקדם לעבר מגדל אייפל. ליד מגדל אייפל הוא פוגש אישה רזה וממושקפת, עם חליפה לבנה ושיער אפור. "רבקה…" הוא אומר. "יש לי משהו להציע לך…"

התעוררתי מזיעה לגמרי על הרצפה. קמתי וניערתי את הבגדים. ירדתי לקומה התחתונה ושתיתי כוס מים. "תרגעי…" אמרתי לעצמי.
לא… אני מטומטמת ברמות… איך אני יכולה להירגע בתוך סיטואציה כזאת?!?!?
לא היה לי מושג מה קורה. אני שונאת את חוסר הוודאות הזה.
חוץ מזה, איך המורה שלי רבקה קשורה לכל הסיפור? לא הבנתי מה הולך, אבל ידעתי שאני יבין, בקרוב…
*חזרתי לישון*

התעוררתי בשעה שבע ורבע והתחלתי להתארגן לבית ספר, אבל לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר מלבד החלום בלילה. נכנסתי לכיתה והתיישבתי. כרגיל – ציירתי על השולחן. כמה ילדים מהכיתה שלי נכנסו והתחילו לדבר. כבר היה שמונה וחמישה ורבקה עוד לא הגיעה. "מעניין מה קורה. רבקה אף פעם לא מאחרת." אמרה איימי. "נכון." אדי אמר.
כולם התחילו לדבר ולקשקש בבת אחת, ורק אני ישבתי בשקט.
הייתה לי הרגשה שאני אמורה לדעת מה קורה.
כל התלמידים נכנסו, ורבקה עדיין לא הגיעה, ואז, בלי שום אזהרה מוקדמת, נכנסה המנהלת בכבודה ובעצמה לתוך הכיתה שלנו. "המורה רבקה לא תגיע היום," היא אמרה, "יש לה עניינים חשובים לסדר." היא סיימה אבל יכולתי לראות בעיניים שלה שהיא עצמה לא יודעת מה קורה, ואם היא לא יודעת, אז באמת קורה משהו…