שד ששמו דיכאון

את לא חיה בשבילך
זה רעיון רדיקלי שהם מנסים להכניס לך לראש
"לחיות בשביל עצמך"
עצם הרעיון מחליא אותי!
בשביל מי את קמה בבוקר אם לא בשבילי, הא?
בשביל מי?
תעני לי!
"דיי.. תעזוב אותי על הבוקר"
טוב, אני אתן לך להסתדר
אבל שלא תעזי לחשוב על זה יותר
החיים שלך שייכים לי
מבינה?
מבינה?!

"מבינה! מספיק!"
טוב.
אני רעב. תאכילי אותי.

"לא עכשיו, אני חייבת להתארגן"
תאכילי אותי
עכשיו!
על מה דיברנו? שכחת את הכל?!
טיפשה!
תאכילי אותי!!
תאכילי אותי תאכילי אותי תאכ-
נשפך לך האוכל.
את לא עושה כלום טוב.
שמעתי שאתמול דיברת עם המתווך על הבית החדש
"זה נכון."
לא חשבת להתייעץ איתי לפני?
"למה? אני עוד לא החלטתי"
כי את חיה בשבילי
אם את עוברת, אני עובר
את לא יכולה להחליט החלטות כאלה בלעדיי
את פשוט לא יכולה
"אבל לא החלטתי"
אל תקטעי אותי!
את אפס! את כלום!
אני השולט פה, זה מובן?! אני!
את קיימת אך ורק בשבילי!
"בבקשה, תפסיק, אני יודעת
אני מצטערת
אני לא אעשה את זה שוב"

מעולה.
ושלא תעזי לנטול את הכדורים האלה שוב.
את יודעת שאני שונא את החושך
"מבטיחה."
כדורים נגד דיכאון..
כאילו משהו יכול להפסיק אותי.
היא שייכת לי.