נסיך האופל שלי – פרק 19
כריסטופר התנתק ממני , הבטתי בו בפליאה והנחתי את כף ידי על פי .
"למה אתה מנשק אותי?" שאלתי במבוכה והזזתי את עיניי מעיניו .
"אני אוהב לנשק אותך." הוא ענה ללא שום היסוס , כריסטופר חטף את כף ידי והוביל אותי
אל עבר חדר האוכל .
"אם כבר ההסכם שלך , תוסיפי לא ללבוש את הבגדים שאת לובשת עכשיו ואפשר לחתום
על ההסכם שלך." הרמתי גבה בהפתעה , או לא , בוודאות שאני לא יחתום על כך שאני יצטרך
ללכת בבגדים סגורים ולא כמו שאני הולכת עכשיו . המבט של כריסטופר שווה את כול המאמץ ,שאני הולכת לצידו וגברים אחרים זורקים לעברי מבט או קריצה אני מרגישה כאילו עשן עומד
לצאת מהאוזניים שלו .
" תבחר , או את הבגדים האלו או את הסכם." אם הוא יבחר בבגדים , אני ילך עם בגדים סגורים אבל זה אומר שאני יכולה גם לצאת מהעיר רוז בלי להודיע לו וגם לא לחזור לכאן בחיים . לא שזה ממש מפריע לי להיות כאן , סתם נהנת מהחופש .
חופש שערפדים כלולים בתוכו .
" את חתיכת , לעזאזל איתך!" כריסטופר לחץ על כף ידי וגרם לה גם לפעום וגם להזיע , הכאב
הקטן שלו לא בדיוק הזיז לי , אהבתי לעצבן אותו ויותר מכול אהבתי שהוא מתחיל לכעוס .
"אתה מתחיל להתחרט שאנחנו נשואים?" שאלתי בפזיזות " אולי אתה רוצה להתגרש?" הוספתי עם חצי חיוך , השיחה הזאת רק בשביל להעביר לי את הזמן עד שנגיע לחדר האוכל . גם אם זה הליכה של דקה וחצי ואני כבר בחדר האוכל .
" על גופתי המתה." הוא ענה , הרמתי את ראשי והסתכלתי על חדר האוכל . בפעם הראשונה שאני נכנסת אל חדר האוכל והוא היה שונה ממה שהיה בדמיוני . זה היה חדר אוכל כמו במלונות פלאזה של חמש כוכבים . על הקירות היה טפט של צבע קרם , כול המשקופים לצד הדלתות והחלונות הגבוהים היו בצבע זהב , נברשות יהלומים לבנות נתלו לאורך החדר , החלונות היו עשויים זכוכית כחולה ושקופה . שולחנות זהובים של ארבע אנשים היו מפוזרות ברחבי החדר ועליהם מפות שחורות , על המפות היו כלי אוכל ובאמצע החדר היה מפל זיקוק.
"כמה אנשים חיים בטירה הזאת?" שאלתי מופתעת , בשביל חדר אוכל ענק כזה צריך לפחות חמש מאות .
"כשאח שלי כיהן כאן הוא הוציא חוק שקהילות של בני האנוש יכולים לבוא לאכול כאן , ואחרי יום הוא הוסיף שכול אחד מוזמן לבוא לאכול." חייכתי לעבר כריסטופר , זה נחמד , אפשר לראות ששניהם אחים , הם ביחד תורמים לאנשים .
" אני יכולה לשבת איפה שאני רוצה?" שאלתי ובחנתי את כול השולחנות , רק שלא יגיד לי שיש לנו שולחן בנפרד , שולחן שהמשפחה המלכותית יושבת בה .
" כן תבחרי , כשכול העם יבוא אני צריך לנאום . לצערי זה חובתי , אני הצטרף אליך בהמשך." הנהנתי לעברו והוצאתי את כף ידי מידו , הוא חייך לעברי והלך מעיניי . התיישבתי באחד השולחנות והבטתי אל עבר המשרתים שנכנסים ויוצאים עם עגלות אוכל .
לאט , לאט חדר האוכל התחיל להתמלא באנשים ואחת הבנות שנכנסה אל חדר האוכל קלטה אותי מבעד לעין שלה , היא התקרבה אלי בהליכה מאיימת וישר קלטתי שנתקלתי בכלבה מסוג א .
"את חדשה פה?" היא שאלה והניחה את הציפורן הארוכה שלה על השפה , כמה מפתיע גם בעולם של ערפדים יש כלבות סוג א כמוה .
"כן." מלמלתי והסתכלתי עליה , נערה פשוטה עם שיער שטני ופוני בובה , עיניים ירוקות , לובשת שמלה כחולה ונעלי עקב גבוהות. אני מבינה שכאן אין נעלי ספורט או נעלים שטוחות רק נעלי עקב .
"אז שתדעי שהמקומות כאן קבועים , ואת יושבת במקום שלי." הרמתי את רגליי ונעמדתי , מה זה מקומות קבועים , חזרנו לגן? נעצתי בה מבט והסתובבתי עם הגב שלי .
"הי , את יכולה לבוא לשבת איתנו." שמעתי צעקה לעברי , הרמתי את ראשי ושלוש בנות
נופפו את ידיהם לעברי . התקרבתי אליהם וישבתי בשולחן שהיה ארבע שולחנות מהכלבה הקטנה .
"זאת קסידלה , היא הכלבה הכי גדולה פה ." אמרה הנערה עם השיער השחור והפרסינג בלשון.
"היא חושבת שבגלל שהמשפחה שלך מבין המשפחות הראשונות האנושיות בעיר רוז אז היא צריכה להיות בליגה שונה מכולם." גלגלתי את עיניי , כול הכלבות אותו דבר , חושבות שהן יותר טובות מאחרות . הסתכלתי על הנערה הבלונדינית שישבה לצד הנערה עם השיער השחור והיא הייתה זאת שנעצה מבטים לכיוון קסידלה . בדיוק שהסתכלנו לכיוונה נכנסו עוד שתי בנות ובן לשבת לצידה . הם הסתכלו עלינו וצחקו , עשיתי את המעשה שהייתי רגילה לעשות עוד מאז שהייתי קטנה וכלבות עצבנו אותי , שלחתי לעברה אצבע משולשת .
' תתנהגי כמו מלכה קרולינה ,אל תביאי לה לשלוט בך.' שמעתי כריסטופר בראשי .
'קודם כול אני אנושית , ואני שונאת בנות כאלה.' שמעתי אותו צוחק , תצחק כריסטופר תצחק.
אנחנו נראה מי צוחק אחרון .
"רואים שאת לא מהעיר רוז , מאיפה הגעת?" שתקתי ושתי בנות שעברו ליד וריכלו בדיוק הצילו אותי מהשאלה הזאת , אני לא צריכה עכשיו את היחס המיוחד הזה שכולם חושבים שמגיע לי , סך הכול מלכה מי ישמע האלה רוז חזרה.
"איך זה שהנסיך כריסטופר התחתן ואף אחד לא יודע את זה?" שאלה הנערה עם השיער השחור.
" נו הגיע באמת הזמן , דרך הגב קוראים לו איזבלה , זאת אווה וסיסיליה ."אמרה הבלונדינית והצביעה על הנערה עם השיער השחור ועל הנערה עם השיער החום המתולתל שישבה לצידי .
" אני קרולינה , למה הגיע הזמן ? התחיל לעלות על העצבים?" שאלתי בסקרנות .
"לא , אבל פשוט הוא כול הזמן הסתובב ולא עשה שום דבר . ברגע שהמליכו אותו הוא התחיל לעשות דברים . פעם ראשונה בחיים שלו , אני מקווה שהאישה שלו תעשה לו סדר בחיים." אמרה סיסיליה .
זה מזכיר לי צבא , מה זה סדר? עוד תגידו שאני צריכה לשמור עליו כדי שלא יצא לבחוץ בשמש וישרף למוות . הפכו אותי לבייביסטר , כריסטופר מבוגר ממני באלפי שנים ." אתן יודעות שהוא ערפד בוגר , הוא לא צריך בייביסטר ." אמרתי בפשטות , כול אחת פה יכולה לצאת על השנייה . רואים שאני לא מכאן והן לא בנות אנוש רגילות כמו שאני רגילה אליהן .
" אם הוא היה ערפד בוגר הוא לא היה יושב ומחכה אלפי שנה למלכה בת אנוש שתבוא , יש כאן אלפי קהילות של בני אנוש . הוא פשוט היה יכול לבחור כאן אחת ." הוסיפה אווה .
כאשר התחילו למחוא כפיים ברחבי האולם הסתובבתי לאחור וגיליתי להפתעתי שהוא מלא , מלצרים יצאו ונכנסו עם האוכל וברגע שכריסטופר וסבסטיאן נעמדו באמצע האולם המלצרים עמדו מלכת .
" בוקר טוב לכולם , בתור המלך שלכם פיניתי את המקום לאחי הקטן כריסטופר , תאמינו או
לא הוא מצא אישה." הבטתי לעבר החלון , חושך כיסה הכול וכמה שזה היה לי מוזר שאומרים לי בוקר טוב כשיש חושך בחוץ.
כולם מחאו כפיים "תודה לכם , לפני זה אני רוצה לומר לכם משהו -" טקטוק בדלת של חדר האוכל עצר את האירוע , גבר בשנות השלושים שלו נכנס לחדר האוכל כשהוא לובש חליפה שחורה .
" מצטער מלכי , יש לי מכתב להעביר למלכה." כריסטופר הנהן לעברו , קמתי מהשולחן ונגשתי לקחת ממנו את המעטפה " השמועה צודקת , המלכה החדשה שלנו באמת נערה יפיפייה." גלגתי את עיניי ושמעתי את כריסטופר נושם בכבדות .
פתחתי את המעטפה .
****
ממלכת פולן מזמינה את המלכה החדשה שלנו, קרולינה סילביה לנשף לכבוד הקמת העיר סילביה. בשעה אחד , אתם יכולים להביא אורחים נוספים .
בתודה , הברון לורדסון .
****
הלך הרעיון להעביר את החדשות בשקט , אם השם שלי הגיעה לממלכה חדשה ולעיר שרק קמה זאת אומרת שנגמר לי השקט הרגיל שלי .
תגובות (12)
זהההה מושלםםםםםם
תמשיכיייייי♥♥♥♥♥
תמייכיייי מושלםם
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מושלם!!!!!!!!!!
חחח.
נהנתי לקרוא.
מושלם מושלם מושלם!!!
תמשיכי!!^^
מושלםםםם
תמשיכיייייי
אעאעעע תמשיכיי! !!!!!!!!!!!
באמת שזה אחד הסיפורים
ואי מושלם תמשיכייי
אמאאא גאדדד זה פשוט מושלםםםם תמשיכיייייי!!!!!
תמשיכי אני מתוחה לגבי מה היא תעשה:))))))))))))))))))))))
תמשיכייי
את מתבלבלת בין ה' לא'
דרך-אגב.
וגם בעיה בעתיד.
אני אעשה. לא יעשה.
תרדי מהי' בגוף אני! הפועל מתחיל עם א' בעתיד.
בכל מקרה זה אחלה.
אני כבר עפה לי לקרוא את ההמשך.