White dress
ההרשמה עדיין פתוחה חברים

ורד שחור-פרק 1 (ההרשמה עדיין פתוחה)

White dress 24/05/2014 1971 צפיות 6 תגובות
ההרשמה עדיין פתוחה חברים

סירקתי את שערי השחור באיטיות וחשבתי.כרגיל.
"מותק!"שמעתי את אמא שלי צועקת מלמטה,לא עניתי.
כעבור דקה אחותי פרצה פנימה ואמרה:"אמא מבקשת שתלכי לבית-הספר כי את מאחרת וזה היום הראשון שלך"
צחקקתי."טוב,סימבלין"היא הייתה מרוחה בשוקולד על כל הפרצוף ושערה הג'ינג'י,כמו של אבא,התלכלך במיץ.
ירדתי למטה עם התיק וישרתי את הגופייה שלי.
"מותק,את פשוט משגעת,סוף סוף את לא לובשת את אחת החולצות הרחבות שלך שגורמות לך להיראות כמו איזה שמנה מפחידה ורצחנית",אמרה אמא כשירדתי.
"כן…טוב,ביי כולם"
אבא הרים את עיניו מהעיתון וסידר את משקפיו."אני דווקא אהבתי יותר את החולצות הרחבות"
"הרולד!תראה הילדה נפתחת!"
"קצת יותר מידי"ענה לה.
גלגלתי עיניים וסגרתי מאחוריי את הדלת,בזמן שהם רבים.כמו תמיד.
הבטתי מסביבי,בכפר העלוב והשומם,וילמט שבשיקגו.הדבר היחיד שאהבתי כאן היה היער סבוך העצים,פשוט לשכב שם ולחשוב,אולי גם לצייר כמו תמיד.חייכתי לעצמי והוצאתי את המחברת האדומה שלי,אולי רעיון הבית ספר זה באמת קצת מעיק.הלכתי לכיוון היער והייתי מודעת לכך שאני עומדת לקבל חתיכת נזיפה.
טיפסתי דרך הגדר הירוקה,וקפצתי לתוך החורשה,הלכתי קצת ואז הגעתי למקום שלי,שהיה כאילו שמור רק בשבילי.
צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי.
"הלו?"
"אלין!"שמעתי את קולה של קלואי,אחת החברות שלי.
"היי"
"איפה את?"
"חולה"השתעלתי.
"אוי את לא רצינית אלכס מת לראות אותך"
נאנחתי."אז הוא יצטרך לחכות,אני עסוקה עכשיו קלואי,להית"
אבל קול הניתוק היה מהצד שלה,גיחכתי.
נשכבתי על הדשא הרך והבטתי בעננים,שהיו כל כך רגועים,הושטתי יד לשמיים כאילו לגעת בהם ואז ראיתי צל,הכל קרה כל כך מהר,הוא קפץ עליי ושרט אותי.זו הייתה דמות בעלת עיניים אדומות כהות ושיער אדום כמו דם וקצר אבל מה שהכי הפחיד אותי היו השיניים הענקיות שלו.צרחתי.הרגשתי כל כך הרבה כאב ואז הוא נעץ את השיניים בצווארי.הרגשתי את כל הדם מתמקד בנקודה שבה הוא נושך אותי ומשם הדם יוצא ממני,הבטן שלי התהפכה,כל כך כאב לי אבל כבר לא היו לי כוחות,הראייה שלי התחילה להטשטש.
עד שפתאום הוא התנתק ממני.
הרמתי קצת את הראש,לראות מה קורה.
דמות אחרת,בעלת שיער שחור כפחם,ברצינות יותר שחור משלי ועיניים כחולות…אני אפילו לא יכולה לתאר אותן במילים,הוא היה רזה בעל שרירים.במילים אחרות,חתיך בדרגה 10 מתוך 10.
עוד דמות הגיחה,הוא היה בלונדיני עם עיניים כחולות,פחות משל הדמות הראשונה אך גם הוא היה חתיך,בידו הוא החזיק סכין.
הדמות המפחידה המשיכה להלחם,עד שעוד דמות הגיחה,עם כלב גדול ומאיים.היה לו שיער שחור ועיניים חומות רק שהוא היה נמוך יותר מהשאר ולא מי יודע מה שרירי כמוהם.
הדמות המפחידה הביטה בי ואז בהם."תשכחו מזה",אמר ואז ברח.
הדמות בעלת השיער השחור כמו פחם התקרבה אליי,בכל הכוח שנותר בי הסתובבתי במהירות וניסיתי לעמוד,גנחתי בכאב ונפלתי חזרה על הדשא.הצמדתי את ידי לנשיכה ונשכתי את שפתי חזק ככל האפשר,להתעלם מהכאב.
הוא התקרב אליי שוב ורכן מעליי.בכוחותיי האחרונים באמת סטרתי לו,הכי חזק שיכולתי.אך זה אפילו לא הזיז אותו מעט.
"היא לא תשרוד"אמר הבחור הבלונדיני.
הכלב השמיע קול של כלב עצוב והתחכך בבחור הצנום ושחור השיער שעמד בידיוק מאחורי זה שעכשיו רכן מעליי,הוא ליטף את הכלב והביט בי בעיניו החומות.
"לא…יש סיכוי"הבחור שרכן מעליי שרט את עצמו ופתח לי את הפה.
הרגשתי טעם מתכתי ומר זורם לתוך פי,נחקנתי.
הרגשתי ליטוף אחרון ולפני שעצמתי את העיניים שמעתי את הבחור אומר.
"טוב,לפני שאת הולכת לאבד את ההכרה אני דיימון,הבחור ההיסטרי עם הכלב זה ליאו והבחור ההיסטרי השני זה ג'וש,ואנחנו כנראה החברים החדשים שלך"
"אבל דיימון,ההשפעה לא תעבוד,רוקנו ממנה את הדם כמעט לגמרי"אמר ג'וש.
"זה גם נגד החוקים דיימון!אתה יודע את זה!"אמר ליאו.
דיימון הביט בי והרים אותי על ידיו."דיימון…"אמרתי ואיבדתי את ההכרה.


תגובות (6)

uta uta

יש שמת את שני הדמויות שנתתי לך

24/05/2014 10:18
uta uta

ישש שמת את דיימון וג'וש

24/05/2014 10:19

והווו ! הדמות שלי דמות ראשית ^_^ תודה!
והמשך דחוףף
התיבה שלך מעולה !

נ.ב
את/ה בן או בת ? *-*

24/05/2014 10:45

אני מביאה לך עוד דמות אם זה בסדר ואני מקווה שתשתמשי בה :)
שם: קרליין סוריל
גיל: 18, כבר הרבה זמן….. גנבתי קצת מדמדומים כאן ;)
מראה: גבוהה, לבנה כמו סיד, עניים כחולות אפורות כמו ערפל על אגם, שפתיים אדומות מאד, שיער בלונדיני זהוב ארוך כמעט תמיד אסוף בקוקו גבוה, פנים חלקות ומושלמות, לובשת בעיקר בגדים מודרניים אבל לפעמים כשהיא מתגעגעת לעבר קורעת את המסלול עם שמלה מימי הבניים.
אופי: עדינה אבל קטלנית, היא מנסה להיות נחמדה אבל אין לה סבלנות לאנשים טיפשים, היא מאד חכמה (תוצר לוואי של חיים נצחיים), היא סרקסטית ובעלת חוש הומור, ריאליסטית, נאמנה מאד לחבריה ומתיידדת בקלות עם אנשים שלא חושבים את עצמם עיליים, היא מאד אולד סקול בקטעים הרומנטיים בגלל החינוך שקיבלה כשהייתה ילדה (כאמור היא חיה בימי הבניים), מאד משכנעת וכריזמטית מנהיגה מלידה.
רקע: נולדה בימי ההניים לאבא עשיר מאד ואמא שפחדה ממנו, כל חייה סבלה התעללות והאגם היחיד שהראה לה חמלה הייתה המטפלת שלה. המטפלת הייתה ערפדית ויום אחד כאשר קרליין הפכה להיות בת שמונה עשרה אביה השתכר הרג את אימה והיכה אותה כמעט עד המוות, המטפלת שלה, מדלן, הפכה אותה לעאפדית כדי להציל אותה ממוות בטוח. קרליין נקמה את מות אמה והרגה את אביה כמה שנים לאחר מכן. מדלן נהרגה במסע צלב שבו הרגו נשים שנחשדו בעבודת מאגיה שחורה והיא ברחה לארצות הברית בשחייה מעבר לאוקיינוס.

מקווה שתיקחי
נ.ב אם אתה בן אז סורי לא ידעתי ^_^

24/05/2014 11:06

    זה קרוליין כל הזמן נפל לי ה-ו'

    24/05/2014 11:07

דמות מדהימה.ולגבי זה שאני או בן או בת…אני אשמור על מיסתורין ;)
וזה בסדר D:

24/05/2014 15:02
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך