האומץ לאהוב- פרק 22

נקודת מבט מאי (נוי):
"אז נוי מה את אוהבת לעשות בכללי?" גאיה שאלה אותי כשהיא יושבת מול עם כוס שתייה קרה.
"חוץ מהמירוצים?" שאלתי והיא הנהנה בראשה.
"לרקוד, לרוץ, להתאמן" אמרתי ונשכבתי על גבי.
"לכי לפחות תחליפי לבגד ים" גאיה אמרה בחיוך. התחברתי לגאיה ושני הן חמודות, הן לא היו מתנשאות כמו משי. אגב משי שלא מורידה את העיינים שלה ואת הידיים שלה מאלירן.
"אין לי בגד ים" אמרתי בביישנות. אני אמיתית איתן ולא קשוחה כמו ליד רוי.
"אז קחי משלי. יש לי מלא" שני אמרה, תפסה בידי ורצה איתי לחדרה. החדר שלה היה כמו חדר של נסיכות. הקירות בצבע ורוד בהיר ועם ציורי קיר מיוחדים כאלו, מראה ענקית, וארון בגדים ענק. היה לה פלזה מול המיטה הזוגית הגדולה שלה, וליד המיטה שידה קטנה עם קולאז שלה, של רוי, נועם, גאיה, ירין, מתן ומשי.
התיישבתי על המיטה שלה והסתכלתי עליה מחפשת לי בגד ים.
"איזה צבע?" שני שאלה והוציאה לי שלושה בגדים ים. אחד גיטרה בצבע ורוד פוקסיה, אחד בקיני רגיל בצבע צהוב זוהר והאחרון בגד ים של ארה"ב.
"את הצהוב" אמרתי ולקחתי מידה.
"רוי אוהב את הבגד ים הזה" שני אמרה קרצה לי ויצאה מהחדר.
"חח למי אכפת מה רוי אוהב?" מלמלתי לעצמי והחלפתי לבגד ים. שמתי מעליי מגבת קטנה וירדתי למטה.
רוי, אלירן, נועם, ירין ומתן היו במים. גאיה ושני דיברו בצד ומשי הייתה בצד השני של הבריכה.
"אתן באות?" צעקתי לשני וגאיה כשנכנסתי למים.
"עוד מעט ימשוגעת קר במים" גאיה צעקה ושני צחקה.
"עזבי אותך אלה בשלות, לא זורמות בכלל. בואי בואי" רוי אמר ומשך אותי למים העמוקים של הבריכה.
"אז נוי יש לך חבר?" רוי שאל, אלירן היה מאחורייו. השם ישמור מה אני אמורה לענות לו?
"לא" אמרתי בחיוך. ראיתי את האכזבה בעיינים של אלירן אבל אני חייבת להתקרב לרוי כדי להשיג מידע על האימפריה של אבא שלו, על הסמים, ועל העסקים האלו.
"אז אני יכול לנשק אותך בלי רגשות אשם?" רוי אמר שאל.
"ואני יוכל להרביץ לך בלי רגשות אשם" אמרתי בגיחוך והשפרצתי עליו מים.
"בואנה יש לך אומץ את" רוי אמר והשפריץ עליי מים גם.
"שני תגידי קדיש על אח שלך" צעקתי ושחיתי אחריו רוי. הוא יצא מהבריכה ואני בעקבותיו.
הוא עבר בין הכסאות של שני וגאיה.
"רוי אני יהרוג אותך!" שני צעקה, צחקתי. אנחנו כמו מתבגרים רגילים. זה לא הרגיש כמו שני ילדים מהמוסד לעבריינים שמנסים לתפוס את האימפריה של אליהו ובוזגלו. זה הרגיש רגיל.
התעוררתי מהמחשבות ורצתי אחרי רוי. הוא קפץ למים ואני אחריו.
צללתי מתחת למים ורוי היה מולי. צללתי איתו עד לקרקעית הבריכה.
רוי התקרב מעט. ידעתי מה הוא רוצה אבל אסור לי לנשק אותו עדיין.. משני סיבות.
1. אלירן למעלה זה נחשב בגידה לא משנה עבודה או לא.
2. אסור לי הוא יחשוב שאני זולה ואז מה?!
הוא התקרב עוד טיפה, גבי נגע בקיר הבריכה, רוי עמד מולי ושם את ידיו משני צדדי.
בשנייה האחרונה עליתי למעלה.. כנראה שרוי נישק את הקיר אבל לא נורא חח
"למה תמיד לעקוץ או להתעלם או הכי גרוע להתחמק?" רוי שאל כשהוא יוצא מהבריכה אחריי.
" כי ככה הכרתי אותך שלשום אתה לא יכול פשוט לבוא ולנסות לנשק אותי כאילו אני אחת הזונות שלך ובערב ללכת למישהי אחרת!" צעקתי עליו באמצע הסלון. כולם היו בחוץ בבריכה ברעש.
אסור לך להתאהב בו מאי. הוא רע, הוא לא טוב לך וגם את צריכה להכניס אותו לכלא.. ואז מה?!
התקרבתי לרוי מעט, הוא חייך הוא חשב שנשברתי ובאתי לנשק אותו. התקרבתי עם פניי לפניו.
"אל תתאהב בי אליהו אתה תפגע. עדיף לשנינו לא להתאהב אחד בשני" לחשתי לו באוזן והסתובבתי לעלות לחדש של שני, להחליף בגדים ולעוף מכאן.
"למה אסור לנו להתאהב?" רוי החזיק בידי ולא נתן לי לעלות למעלה.
"כי ככה אמרתי" אמרתי ושיחררתי את אחיזתו מידי. עליתי למעלה ונעלתי את החדר של שני. החלפתי לבגדים הפשוטים שלי וירדתי לסלון.
סימסתי לשני וגאיה שאני הולכת הבייתה, בהתחלה הן התנגדו ורצו שאני אשאר אבל אמרתי שאני לא מרגישה טוב אז הן הבינו.
נסעתי בחזרה למוסד. הרבה זמן לא הייתי שם, שלושה ימים. זה מלא אני רגילה להיות שם 24/7 ועכשיו אני בקושי שם. התגעגעתי לאור ואושר. שלא נדבר על טומי הקטן.
אז אני חוזרת הבייתה. למוסד.