האקדמיה – פרק 11 =] ( מה אתם אומרים )?

ראיתי אותו ! את המכונית ! את המכונית שדרסה את סהר ! זה היה ג'יפ לבן , פעם ראשונה שאני
רואה מכונית כזאת אין אצל אף אחד בעיר כזאת מכונית .
" זאת היא " אמרתי .
" אני יודע " אמר דימן .
" מה אתה יודע" ? שאלתי מופתעת .
" זאת המכונית שדרסה את סהר לא "? הוא ענה לי , הסתכלתי על היומן של סהר והלכתי
לעץ לא רחוק מהכביש וישבתי על ספספל מעובק וישן בצבע חום .
פתחתי את היומן והתחלתי לקרוא : " היום קבלתי טלפון מיו והוא אמר לי שהוא יפגע במליסה
או שאני יחזיר לו את כול הכסף , אמרתי ליו שאני רק בן אחד עשרה ואין על מזומן או בכלל כסף,
אז אני יצטרך להעלם ככה שהוא לא יפגע במליסה או משהו " היה כתוב שם .
המשכתי לקרוא עוד כמה דברים לא מעניינים עד שהגעתי שבוע בדיוק לפני התאונה : " יש לי תוכנית
שברגע שמליסה תתקבל לאקדמיה אני יצטרך את העזרה של דימן חברי הטוב , בדיוק בשעת
חצות יום לפני יום הזכרון שלי וביום של זיכרון שלי המכונית של גסי תבוא ותדרוס כול בן אדם שעובר בדן הורדים , אף אחד לא יודע מה יש לגסי רק יודעים שהוא משוגע קטן , אני יגיע לשם ופשוט ימחק מן העולם ,
ואז ברגע שמליסה תתקבל לאקדמיה היא תצטרך להגיש סרט אז צריך שהיא תעשה סרט
על התאונה שלי , היא תצטרך לפגוש את דימן ודימן אמור לגרום לה לריב איתו ככה שהיא לא
תחשוד בו או משהו , אחר כך הוא צריך לגרום לה להאמין שהוא אוהב אותה שהיא תרגיש מוגנת
ואז לגרום לה להרגיש שהוא בגד בה ואז היא כבר תגלה הכול , דימן איתן לה את היומן שלי
וישים רמזים כאלו שאני חי וככה היא תחפש מי הרג אותי " היה חץ לדף הבא , הפכתי אותו "
מליסה אם את קוראת את זה זה אומר שאני מת ! ושהתוכנית שלי עבדה וגסי המשוגע דרס אותי
כבר , אני צריך שתתחילי עם יו לגונה וש"תפתי " אותו לבוא לכביש כדי לדרוס אותו כדי שהוא לא
יהיה יותר טוב , אם לא תעשי את זה אז הוא ימשיך לאיים כול חייב , יו לגונה הוא בן ארבע עשרה
והוא לומד באקדמיה תמצאי אותו , את היית בן שתיים עשרה תוסיפי את מספר השניים מאז עד
שאת קוראת את זה בעתיד , מליסה אפילו שהאני שנאתי אותך ותמיד הייתי מציק לך את עדיין
אחותי ואני אוהב אותך ואני לא יתן לך לפגוע באף אחד ! באהבה – סהר- " היא כתוב שם , דמעות
התחילו להציף אותי וטפטפו על היומן מעור הסגור של סהר , מחר זאת היזדמנות שלי לעשות משהו !
דימן בא וישב מולי " היי " הוא אמר .
" זה בסדר אני יודעת על התוכנית שלך ושל סהר לשקר לי " אמרתי .
" בהתחלה זה מה שהיה צריך לקרות אבל אני אוהב אותך באמת " הוא אמר והחזק בידיי .
" זה בסדר אתה לא צריך לשקר לי " אמרתי עם חצי חיוך והלכתי למכונית של ג'יי .
" מה קרה "? שאל ג'יי .
" תקח תקרא את העמודים מספר עשרים ושלוש ועשרים וארבע " אמרתי והושטתי לו את היומן .
הוא לקח את היומן והסיע אותי לבית , נכנסתי לבית ואחרי נכנס ג'יי שהוא קורא ביומן .
" וואי איזה אח היה לי " אמר ג'יי בדיבור גאה .
העלתי לחדר שלי , הורדתי את הג'ינס ושמתי שורט שחור ,שכבתי במיטה והתכסתי , עיניי נסגרו
לא רוצות יותר לשאר פקוחות …
צלצול השעון המעורר העיר אותי , דחפתי אותו מהשידה והוא נשבר ואני זוכרת " כמה פעמים כבר
שברת את השעונים שלך זה מספר עשרים או השלושים שלך " אמר אמי , אופסי ?!
קמתי והתלבשתי , יום שבת היום ! חופש ! לבשתי שמלה שחורה קצרה עם חגורה אדומה ,
נעלי בובה שחורות וירדתי למטה , יצאתי מהבית והלכתי למקום של כול הערסים ושם גם ג'יי
אז מי זה שיגע בי ,מצאתי את ג'יי יושב על הספסל ולידו יו " ג'יי " צעקתי לו מרחוק וראיתי שהוא מעשן
סיגריה " מליסה ? אני …אהה " הוא גמגם ניסה להגיד לא לספר לאמא .
" מתי את חושב שנולדתי ? אתה חושב שאף פעם לא ראיתי אותך מעשן או שותה ? ולא אני לא
יספר לאף אחד " שלבתי ידיים .
" טוב בסדר " אמר ג'יי .
" יו אני יכולה לדבר איתך שנייה "? שאלת את יו .
" נו שיהיה " הוא אמר וקם ,הלכתי קדימה ושמעת את יו אומר לג'יי " כוסית אחותך " הוא אמר וג'יי
נתן לו כאפה " אל תדבר על אחותי " הוא אמר .
יו התקדם לעברי ונשמתי נשימה גדולה " אפשר לשאול אותך משהו לפני זה "? הוא שאל .
" נו בסדר " אמרתי
" את רוצה לצאת איתי "? הוא שאל עם חיוך כובש , היה לו שער שחור נופל על העיניים , עגיל בגבה
הוא לבש חולצה לבנה עם גולגולת וג'ינס שחור , הוא היה פשוט חתיך אבל עדיין הוא זה שאיים על
אחי ובגלל זה הוא התאבד !
" בסדר " אמרתי לו והסתכלתי על ג'יי שהסתכל עלי במבט מודאג – הכול -בסדר עניתי לו עם מבט .