זה ממש חשוב. זאת עזרה. זה דחוף. בא לי למות.

פשוט… תנסי לחשוב על דברים אחרים.
תיפגשי הרבה עם אנשים, כשזה קורה לי אני מבלה ימים שלמים עם חברות שלי כדי לשכוח.
ובסופו של דבר זה יישכח.
נגיד כשקראתי את הארי פוטר וחדר הסודות נורא פחדתי כל הלילה שאני אלך לשירותים והעיניים שלו יביטו בי מהחדר של אח שלי ויהרגו אותי אבל הדחקתי את זה הצידה ועם הזמן הפסקתי לחשוב על זה.

תראי החממה, את כל הפרקים.
ואז תראי את כל הפרקים של אווטאר אנג,
ואז קצת גרווטי פולס.
זה יעבור.

לי זה קרה כשהייתי בפולין כל הזמן חשבתי על מה שראיתי משרפות ובמיוחד הר האפר פחדתי להירדם בגלל אז מצאתי שיטה ראיתי אנימה במחשב ודווקא בכיוון אהבה וזה עזר לי קוראים skip beat משהו מצחיק טילים ושכחתי :) תנסי.

היי, אני מכירה את ההרגשה הזאת, אפילו מאוד.
כשהייתי קטנה הייתי שרופה על החולמים, והיה להם במלונה מרתף, ודרכו הייתה מנהרה ש… עזבי לא משנה. בקיצור החדר שלי בקומה התחתונה בבית וחצי שנה לא העזתי לרדת לשם ישנתי עם האחים שלי והרגשתי כאילו כואב לי בדיוק כמו שכואב לדמויות בסדרה.
עכשיו- מה עשיתי?
התחלתי לקרוא סדרות אהבה, סדרות לילדים קטנים ולא מתח או אימה. התחלתי גם לכתוב סיפורים ארוכים כדי להוציא את הכאב שלי ( אני עדיין עושה את זה, גם אם אני כבר לא מפחדת ) . הייתי יוצאת לריצות בישוב שלי כדי להוציא את זה מהראש, הייתי הולכת לחוגים האהובים שלי ונשארת שם הרבה, הייתי מתפרעת על הטרמפולינה הענקית שלי, הייתי הולכת לחברות המון ולגני שעשועים וללונפארק ולכל מני מקומות כיפיים. אחרי שהשכחתי את זה מהראש התחלתי לנסות להאבק בזה, הייתי נכנסת לכל מני מקומות מפחידים המון פעמים עד שהתרגלתי ולאט לאט הייתי חוזרת לישון לבד בחדר שלי. ( חייבת לציין שאת כל האפשרויות שנתתי אני עושה גם סתם כשאני צריכה לפרוק עצבים או כאב )
נ.ב. כל הקטע הזה של להרגיש " מיועד\ת " גם אני הרגשתי ככה, זה קורה כשצופים בסדרה אחת המון המון המון ומסכימים לוותר על כל מני דברים ( שעות שינה ) בשביל לראות אותה. זה קורה גם עם ספרים, סרטים, וכו'

מקווה שעזרתי,
יובי3 3>

ממש עזרתם לי. ממש תודה ^~^