להתחיל מחדש- פרק 5 ♥
בינתיים אני לא נותנת למבטים של האיש הזה להרוס לי, רק פניתי לאמא והיא ייעצה להפסיק לעבור ברחוב הזה, או ללכת עם נגה או לדבר עם נגה, היא לקחה את זה איך לומר, באיזי.
אני רוצה יותר לברר על המייק הזה, אני מאמינה בו ואולי זה ישמע קטשי, אבל אני חושבת שיש בו לב טוב בפנים.
קמתי בבוקר, יום שני, שמתי חולצת בית ספר לבנה קרועה למטה בצורת מקלות, ושורט. שמתי נעליי בובה לבנות ועגילי חישוק לבנים ענקיים.
עשיתי צמה שהופכת לגולגול, שמתי רק מסקרה, כי שפתיי אדומות מאוד ממילא.
נפגשתי עם ני ברחוב, והתחלנו ללכת, חששתי שאני אפגוש את אותו האיש בקיוסק, אבל הוא לא היה שם, למזלי.
הגענו לבית הספר, אמרתי שלום לשלישייה ונפרדתי מ-ני בדרכי אל מכונת השתייה, לקנות לי שוקולטה.
וליד המכונה, את מי פגשתי אם לא מייק.
"היי"
הוא לא ענה
"מה קורה?"
הוא שוב לא ענה.
"מה אתה לוקח?"
"הפוך"
"אה, חחח אני שוקו"
הוא הרים את מבטו אליי בפעם הראשונה במבט מזלזל ואז נתקע מולי. הבעת פניו נעצרה והשתנתה לאט לאט למופתעת. הוא בהה בי במשך חצי דקה בערך ואמר
"איך קוראים לך" רק הפה שלו זז. הוא המשיך לבהות בי ולא לזוז.
"אביגיל"
"אה, יופי, ואני…-" פתאום הוא נראה חושש, ביישן כזה.
"אתה מייק, אני כבר מכירה אותך"
הוא שתק. הוא החל סורק את גופי ונעצר…. בואו נגיד שאני מלאה מאודדד במקומות הנכונים. (למי שהבינה…)
"אה…מייק………." נהניתי ממבטיו, אבל תכף צלצול.
"כן, כן אני….. בואי נלך לכיתה" הוא היה ניראה נבוך מאוד.
חייכתי חיוך קטן והלכתי לפניו בצורה.. איך להגיד, מגרה.
כל השיעור שמתי לב שהוא מביט בי, ועשיתי תנועות מגרות כאלה, חלומיות.
בסוף השיעור יצאנו שנינו.
"אז באלך לצאת איתי הערב לאנשהו? יש מסיבה בגאלה" הוא שאל אותי בחוץ, על הספסל.
"פסדר, תאסוף אותי בתשע." אמרתי והלכתי משם קורצת לו.
תגובות (0)