הפנימייה – פרק 148

•gleeדה – חלק ב'•

"אנטרטיקה? אתה תוכל לעזור לי להכין גלידה?" שאלתי אותו.
"בטח, רק רגע" הוא נכנס לחדרו וחזר בתוך 10 שניות עם גושי קרח.
"מהמקום בו אני מגיע – הרצפה היא הגלידה. תהנה"
"לעזאזל, איך זה שאף אחד לא יכול להכין גלידה ?!" צעקתי בתקווה שמישהו יוכיח לי הפוך.
"מה הבעיה להכין גלידה?" שאל פתאום אסטוניה שעבר לידי.
"בוא איתי, אני אכין לך קערה של גלידה"
נכנסתי אם אסטוניה לחדרו והוא התחיל להתעסק עם כל מני מבחנות ודברים מדעיים אחרים.
"תשוויץ בידע העצום שלך אחר כך, אסטוניה !"
"עכשיו זה הזמן להכין גלידה !" הזכרתי לו.
"ומה נראה לך שאני עושה?" הוא נאנח. "אני משבט לך גלידה על ידי שילוב של חומרים אורגניים ומשני תכונות חומרים"
צעדתי משם באיטיות, ופתאום רומניה חטף אותי.
"גלידה – זה מה שאתה צריך?" הוא שאל אותי.
"כמה תשלם לי כדי שאגנוב אותה ממישהו?"
פשוט לא היה לי טעם לדבר, נסיתי לצבוט את עצמי בתקווה שכל המציאות העגומה שאני חי בה אינה נכונה.
בייאוש, נסיתי את האדם הראשון שאתקל בו כדי לקבל גלידה, והנה הגעתי לשוויץ.
"גלידה? מה זה גלידה?" שאלה אותי שוויץ. "אתה מתכוון לחלב הקפוא הזה?"
"כן, כן, גלידה – חלב, הכל אותו ד… אווו !" הפסקתי פתאום כנזכרתי במשהו.
"סהר עשוי מחלב, לא? אז בטח הוא יכול להכין גלידה מעצמו !"
רצתי במהירות אל סהר.
"לא תאמין !" אמרתי לו.
"שאני לא אאמין שאפשר להכין גלידה מחלב? זה באמת דבר שקשה לעכל – אבל אני עשוי מגבינה"
הוא ענה עוד לפני שבכלל הספקתי לדבר.
"אבל… אתה… איך… אין אף אחד ש… אויש תשכח מזה – אוווו ביגפוט !" צעקתי בקול שריקה.
"ביגפוט להכין גלידה !" צעק פתאום ביגפוט שהרים את גג הבניין, לקח את סהר, סחט אותו והכין מהחלב גלידה.
"וביגפוט לא לשכוח מרכיב סודי !" הוא לקח חלק גדול מהפרווה שלו והסיף פנימה.
סהר טעם בזהירות את הגלידה ועינוי נצצו.
"אויש, ישראל ! ביגפוט ! איך אוכל לגמול לכם אי פעם ?!" הוא אמר באושר.
"אתם !" פתאום נשמע קולו של מישהו אחר. "מי מכם לכך את החתול שלי ?!?!"
"תוכל לגמול לי בכך שתהפוך לחתול…"